דף הבית > מידע רפואי > מילון מונחים
אודות גסטרומד
באילו מצבים אנחנו מטפלים?
שירותים בגסטרומד
מידע רפואי
מילון מונחים
סרטוני מידע
מאמרים
פרסומי גסטרומד
קישורים
מפת אתר
כתבו לנו
РУССКИЙ
English
פורום
גסטרומד און-ליין
שם משתמש  
סיסמה  
שכחת סיסמה?

אבנים בדרכי מרה

כיס המרה הוא איבר קטן בצורת אגס, הנמצא בחלקו הימני של חלל הבטן, מתחת לכבד.

תפקידיו העיקריים של כיס המרה הם לאגור ולרכז את מיץ המרה ולהפריש אותו אל המעי הדק בזמן המתאים, כדי לסייע לפעולת העיכול.
כיס המרה מחובר אל הכבד ואל המעי הדק באמצעות קבוצה של תעלות, או מבנים דמויי-צינורות, שבהם עובר מיץ המרה. כיס המרה ומערכת צינורות אלה מכונים "מערכת המרה".
מיץ המרה הוא נוזל חום-צהבהב המיוצר על-ידי הכבד. הוא מכיל מים, כולסטרול, ופוספו-ליפידים (שומנים), מלחי מרה (דטרגנטים טבעיים המפרקים שומן) ובילירובין (צבען המרה, המעניק למיץ המרה ולצואה את צבעם האופייני). הכבד מסוגל לייצר מיץ מרה בנפח של

כשלושה ספלים מדי יום, וכיס המרה מסוגל לאגור בכל רגע נתון מלוא הספל של מיץ מרה מרוכז.
כאשר המזון עובר מן הקיבה אל המעי הדק, מתכווץ כיס המרה ופולט את המרה האגורה בו דרך צינור המרה אל המעי הדק, שם הוא מסייע לעיכול השומנים במזון. בתנאים רגילים, מרביתו של מיץ המרה "ממוחזר" על-ידי כך שהוא נספג במעיים וחוזר בסופו של דבר אל הכבד דרך מחזור הדם.

 

מהן אבני מרה?
אבני מרה הן גושים של חומר מוצק הנוצרים בכיס המרה. אבני מרה נוצרות כאשר החומרים המרכיבים את מיץ המרה, ובעיקר הכולסטרול וצבען המרה, יוצרים חלקיקים קשים דמויי-גביש.
שמונים אחוזים מאבני המרה הן אבני כולסטרול, שצבען בדרך כלל לבן או צהוב.
עשרים אחוזים מאבני המרה הן אבני צבען, כלומר, אבנים קטנות בצבע כהה, המורכבות מבילירובין וממלחי סידן המצויים במיץ המרה. גורמי הסיכון עבור אבני צבען הם צמקת הכבד, זיהומים בדרכי המרה והפרעות תורשתיות של תאי הדם, כגון אנמיה חרמשית.
גודלן של אבני המרה אינו קבוע. הן יכולות להיות קטנות מאוד, בגודל של גרגיר חול, אולם הן עלולות אף להגיע לגודל של כדור פינג-פונג. לעתים מתפתחת בכיס המרה אבן גדולה יחידה, ולעתים מתפתחות אבנים קטנות רבות, שמספרן עלול להגיע עד כמה אלפים.

 

הגורמים להיווצרות אבני מרה
כיום אנו מבינים טוב יותר את תהליך היווצרותן של אבני המרה. החוקרים סבורים כי הן נוצרות  משילוב של מספר גורמים, כולל תהליכים כימיים בכבד, עודף משקל, הפרעה בתנועתיות כיס המרה, סיפור משפחתי והרגלי אכילה.
כאשר מיץ המרה מכיל כמות גדולה מדי של כולסטרול וכמות קטנה מדי של מלחי מרה, מתפתחות אבני כולסטרול. בנוסף לריכוז גבוה של כולסטרול, יש ככל הנראה שני גורמים נוספים הגורמים להיווצרותן של אבני מרה:  

1. תדירות ההתכווצות של כיס המרה ורמת ההתרוקנות שלו בזמן ההתכווצות. התרוקנות לא מלאה של כיס המרה, המתרחשת באופן שאינו תכוף דיו עלולה לגרום לריכוז-יתר של מיץ המרה ולתרום להתפתחותן של אבני מרה.

2. נוכחותם של חלבונים בכבד ובמיץ המרה, המעודדים או המדכאים את התגבשותו של הכולסטרול לאבני מרה.
ככל הנראה יש גם גורמים נוספים המשפיעים על תהליך היווצרותן של אבני המרה, אולם אופן השפעתו של כל אחד מן הגורמים אינו ידוע בוודאות. הוכח כי השמנת-יתר היא גורם סיכון ראשי להיווצרות אבני מרה. ממחקר קליני גדול שנערך בנושא עלה כי גם עודף משקל בינוני, מעלה את רמת הסיכון להתפתחותן של אבני מרה. הסיבה לכך היא, ככל הנראה, משום שהשמנת-יתר גורמת לרמות גבוהות של כולסטרול במיץ המרה, לרמות נמוכות של מלחי מרה ולירידה בתדירות ההתרוקנות של כיס המרה. גם דיאטות המבוססות על מנת קלוריות נמוכה ביותר ועל ירידה מהירה במשקל וצום ממושך גורמות ככל הנראה להיווצרות אבני מרה.
גם רמות גבוהות של ההורמון אסטרוגן (בעקבות הריון, טיפול הורמונלי או שימוש בגלולות למניעת הריון) עלולות לגרום לעלייה ברמת הכולסטרול במיץ המרה, להפחית את תנועות כיס המרה ובסופו של דבר לגרום להיווצרות אבני מרה.
לא הוכח כל קשר מובהק בין הרגלי אכילה לבין היווצרות אבני מרה. עם זאת, החוקרים משערים כיום כי משטרי תזונה דלי-סיבים ועתירי-כולסטרול, או כאלה שהם עתירי-עמילנים, תורמים גם הם להתפתחות אבני מרה.

אוכלוסיה בסיכון

  • נשים בגילאי 20-60. הסיכוי להופעת אבני מרה באוכלוסייה זו גבוה פי שניים מאשר אצל אוכלוסיית הגברים המקבילה
  • גברים ונשים מעל לגיל 60
  • נשים בהריון או נשים שהשתמשו בגלולות למניעת הריון, או טופלו בתחליפי אסטרוגן
  • גברים ונשים הסובלים מעודף משקל
  • אנשים המתחילים דיאטות חריפות במיוחד או כאלה היורדים במשקל באורח דרסטי

 

תסמינים

במרבית המקרים אין לאבני מרה כל תסמינים. במקרים אלה מכונות אבני המרה "אבני מרה שקטות". המחקרים מראים כי רוב האנשים שיש להם אבני מרה שקטות אינם מגלים כל תסמינים במשך שנים ואינם זקוקים לכל טיפול. בדרך כלל מאותרות אבני מרה שקטות בבדיקות גופניות או רפואיות שגרתיות, המיועדות לאיתור בעיות או מחלות אחרות.
התקף של אבני מרה מתבטא בדרך כלל בכאב חריף ומתמשך בבטן העליונה. ההתקפים עשויים להימשך לא יותר מחצי שעה, אולם במרבית המקרים נמשכים ההתקפים בין שעה למספר שעות. כמו-כן עלול ההתקף לגרום לכאב בגב, בין השכמות או בכתף הימנית, ולגרום בחילות והקאה.

בין התקף להתקף עשויים לעבור שבועות, חודשים או אף שנים. אחרי ההתקף האמיתי הראשון עולה בהרבה הסיכוי להתקפים נוספים.

אבנים בכיס מרה עלולות לגרום לדלקת כיס המרה, צהבת ודלקת הלבלב.

 

אבחון

לעתים קרובות ניתן לאתר אבני מרה בזמן ביצוע צילום רנטגן של חלל הבטן, בזמן סקירת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או בצילום אולטרא-סאונד המבוצע בגלל תלונות או בעיות אחרות.
כאשר מטרת החיפוש היא אבני מרה, הכלי האבחוני הנפוץ ביותר הוא צילום אולטרא-סאונד, המבוסס על שימוש בגלי קול. משדרים פרצים של גלי קול אל חלל הבטן כדי ליצור הדמייה של כיס המרה: אם יש אבנים בכיס המרה, הן יחזירו את גלי הקול שיפגעו בהן וכך יסגירו את מיקומן המדויק. לבדיקת אולטרא-סאונד מספר יתרונות. זוהי שיטה לא-פולשנית, כלומר, אין צורך בהזרקת חומרים או הכנסת מכשירים אל חלל הבטן, היא אינה כואבת, אין לה כל תופעות לוואי מוכרות והיא אינה כרוכה בסיכוני קרינה.

 

טיפול 

השיטה הרווחת ביותר לטיפול באבני מרה היא ניתוח של כריתת כיס המרה. קיימים שני סוגי ניתוחים:

1. "ניתוח פתוח"-זהו ניתוח כריתה רגיל שבו מסיר המנתח את כיס המרה. ניתוח זה מחייב אשפוז מספר שבועות החלמה לאחר מכן.

2. "כריתת כיס המרה בלפרסקופיה" -זוהי שיטת ניתוח פחות פולשנית. לצורך ביצוע ניתוח זה נדרשים מספר חתכים קטנים המאפשרים את החדרתם של כלי ניתוח מיוחדים ומצלמת וידיאו אל חלל הבטן. המצלמה שולחת תמונה מוגדלת מתוך הגוף אל מסך טלוויזיה, ומאפשרת למנתח לראות מקרוב את הרקמות ואת האיברים הפנימיים. המנתח מתבונן במסך ומבצע את הניתוח באמצעות כלי ניתוח שהוחדרו לחלל הבטן דרך מספר חתכים קטנים נפרדים. הוא מאתר את כיס המרה ומפריד אותו בזהירות מן הכבד ומשאר האיברים הסמוכים אליו. לבסוף חותך המנתח את צינור כיס המרה ומסיר את כיס המרה דרך אחד החתכים הקטנים. בניתוח זה אין צורך לפתוח את חלל הבטן או לחתוך את שרירי הבטן, דבר המאפשר פחות כאב.  

בנוסף לניתוח נבדקו גם גישות לא-כירורגיות לטיפול בבעיה, אולם שיטות אלה משמשות רק במצבים מיוחדים ורק עבור אבני מרה שהן בעיקר אבני כולסטרול. במקרים של אבני כולסטרול קטנות ניתן להשתמש בתרופות הממיסות את האבנים, הניתנות בצורת טבליות. תרופות אלה מיוצרות מן החומצות הנמצאות באופן טבעי במיץ המרה, ובמרבית המקרים משתמשים בהן לטיפול בחולים שאין אפשרות לטפל בהם בניתוח. משך הטיפול הנדרש כדי להמיס לחלוטין את אבני המרה נע בין חודשים לשנים. לתרופות אלה יש תופעות לוואי כגון שלשול קל, עלייה זמנית ברמת אנזימי הכבד וברמת הכולסטרול בדם. 

Send to a friend חזרה לראש הדף גירסה להדפסה
כתבו לנו      לאתר קל-מד     מפת האתר
נוצר ע"י קונסיסט כל הזכויות שמורות. גסטרומד, 2005
לאתר של פוד-מד