בראשית היה רופא הכפר. הוא בדק את כולם, טיפל בכולם והיה בן משפחה בכל בית.
לא היה זה אלא במאה ה-19 כשהרפואה המערבית השלימה את עיצובה כמדע בעל מתודולוגיה ברורה של תיעוד, ידע מצטבר ושיטות סדורות להסקת ידע. ככל שהתקדמה הרפואה כמדע, כך התפצלה הרפואה הפנימית לענפים ולתחומי התמחות. לא עוד רופא כללי אחד שיודע הכל.
ככל שגדלה ההתמקצעות, כך הלך וגדל הניכור בין הרופא לבין המטופל. הרפואה הלכה וקיבלה מעמד הגמוני והוגדרה כמדע של אבחון מחלות וטיפול בהן. מעמדו של האדם כיישות רגשית ביחסים הללו, לא קיבל התייחסות כמעט.
דווקא ההתפתחות המהירה של טכנולוגיות המידע שהתרחשה בעשורים האחרונים, עושה רטרו ליחסי הרופא-מטופל. אמנם לא לרופא הכללי יודע הכל, אבל כן ליחסים אינטימיים יותר, קרובים יותר ומכבדים יותר. מה שהיה בעבר הלא רחוק יחסים של תשובות, לעיתים קרובות בפקס או במייל, היום הופך לדו שיח של ממש. עידן הכפר הגלובאלי משנה באופן מהותי לא רק את תפקידו של הרופא, אלא גם ואולי בפועל יוצא, את מערכת היחסים המורכבת בינו לבין מטופליו. האחריות על הטיפול עוברת למטופל הרבה יותר משהייתה בידיו אי פעם, בוודאי למי שחפץ בכך. מודעות, מעורבות ומסוגלות. זה המשולש הקדוש של הטיפול הרפואי בעידן הדיגיטלי.
באופן טבעי, עידן זה מביא איתו גם חסרונות ולא רק יתרונות. מטופלים חרדים מקבלים מידע באינטרנט, ולא תמיד יודעים מה לעשות איתו ולאן לנווט אותו. רמת החרדה לא תמיד יורדת, ולעיתים קרובות אף עולה, ואיתה הבלבול והחיפוש הנוסף אחר מידע, שמלכתחילה הביא איתו חרדה. זה כשלעצמו מגדיר מחדש את תפקידו של הרופא. אם פעם מעמדו של הרופא היה בלתי מעורער בעיני מטופליו, והוא היה בבחינת יודע כל, הרי שהיום הוא מוצא את עצמו נדרש לתת אלטרנטיבות, לספק מידע והסברים ולהמליץ במקום להורות.
לא בכדי מקבל הנושא של רפואה מקוונת בשנים האחרונות תשומת לב גוברת והולכת. גם הרפואה חשופה בפני תהליך הפיכת העולם לכפר גלובאלי, וערוצי המידע שלה פתוחים לכל דורש ומאפשרים לאנשים רבים לחקור את מצבם הרפואי ולאסוף נתונים באופן שיטתי ומסודר יותר מאי פעם.
אלא שבמקום בו בעבר הלא רחוק המוסד הרפואי הרגיש מאוים מחדירתם של המטופלים למרחב הרפואי המקצועי, יותר ויותר הופך המרחב הדיגטלי להזדמנות להעצים את המטופל ולשתף אותו ההחלמה והשמירה על בריאותו. במקום להתעלם מהצורך של המטופל לדעת, ואף מסהכינוים שבאיסוף מידע שאינו תמיד מדויק, החלה מגמה של דו שיח, קבלת המציאות החדשה והיענות לאפשרות המבורכת של הפיכת המטופל ללקוח. מגמת הרפואה הדיגיטלית הוסיפה מימד חשוב ביותר ביחסי הרופא-חולה ולמטופלים נוסף כוח שלא היה להם בעבר. הגישה ההיברידית הפכה כל מטופל ללקוח לכל דבר ועניין.
מחקר שבוצע במסגרת שירותי בריאות כללית, גילה כי שיעור הבדיקות שביצעו מטופלים שצפו בהמלצות הרפואיות האישיות שלהם באינטרנט, גדול בלא פחות מ-65% מאלה שלא צפו בהמלצות. משמעו של דבר: רפואה אישית, פרואקטיבית, שמביאה לגילוי מוקדם, שיפור באיכות החיים והפחתת עלויות.
מחקר אחר, שבוצע ברשת בתי החולים אסותא, גילה כי נשים העוברות טיפולי פוריות, מחפשות מידע ותמיכה באינטרנט, ולא אחת המידע שהן מוצאות מביא אותן לסחרור רגשי ומעלה את סף החרדה. אין בכך כדי לבטל את יתרונם הגדול של הרצון לדעת וההיצע העצום של המידע, אולם אין כל ספק כי על המוסד הרפואי והגורמים שבתוכו, מוטלת כעת אחריות גדולה עוד יותר: לסנן את המידע, לסייע במיונו ולנווט את דרכו של המטופל אל המידע המתאים לו.
למרות החסרונות שיש ועולים מן הפורמט הזה, ויש כאלה, אנו מאמינים בתוצאותיה החיוביות של לקיחת האחריות של המטופל על בריאותו, הרבה יותר מאשר מהאחריות שנתנה בצורה עיוורת לרופא. מתוך אמונה זו הקמנו אתר שכל כולו מוקדש להעברת מידע. מדעי, עדכני ואמין.