ביופסיית צוואר היא ביופסיה שנלקחת מאזורים שונים בצוואר כמו בלוטת התריס ובלוטת המגן.
הבדיקה מבוצעת לצורך הערכת גודל ומבנה של בלוטת המגן בקרב מטופלים בהם נמצאה הגדלה של הבלוטה או הפרעה כלשהי בתפקודי בלוטת התריס.
בדרך כלל מדובר בהגדלה מסיבות שפירות, כאשר השכיחה ביותר נקראת במונחים רפואיים זפק רב-קשרי.
ברוב המקרים לאחר מציאת קשר כלשהו בבלוטת התריס יפנה רופא אנדוקרינולג או רופא אף אוזן וגרון את הנבדק לניקור ע'י מחט עדינה (FNA).
מטרת הבדיקה היא לוודא שמדובר בקשר שפיר ולשלול סרטן בלוטת המגן (קרצינומה פפילרית)
הפרוצדורה מבוצעת ע'י מחט עדינה ביותר, דומה לזו שמשמשת ללקיחת בדיקות דם.
הניקור מבוצע בהכוונת אולטראסאונד.
בנוסף, ניתן לבצע ניקור FNA או FNB ( תלוי בסוג הפתולוגיה שברקע) לבלוטות לימפה מוגדלות בצוואר
כיצד להתכונן?
הנחיות לקראת הבדיקה
במידה והינך נוטל תרופות נוגדות קרישה (כגון אספירין, פלוויקס וקומדין) יש ליידע את מזכירות המרפאה איזה תרופות נלקחות, מה המינון ומהי הסיבה לנטילתן
יש להיות בצום של שעתיים מאוכל ושתייה לפני הבדיקה
יש להביא ביום הבדיקה צילומים קודמים הרלוונטיים לבדיקה לשם השוואה.
יש להביא בדיקות דם של ספירת דם ותפקודי קרישה
מהלך הבדיקה
הבדיקה מתחילה בבדיקת אולטראסאונד רגילה לצוואר לשם הערכת הממצאים אותם יש לנקר
לאחר סיום הבדיקה נערכת שיחת הסבר בין הרופא המבצע לבין המטופל
לאחר האולטראסאונד -יתחיל תהליך לקיחת הביופסיה. לעזרת הרופא נמצא ציטולוג במהלך הבדיקה
מחט דקיקה (ל-FNA- בדיקה ציטולוגית) מוחדרת במהלך הבדיקה לתוך התהליך שיש לבצע בצוואר. הנ"ל מתבצע תחת הכוונה על קולית (בדרך מל עורית)
לא מתבצעת הרדמה מקומית לאור העובדה שזריקת ההרדמה כואבת יותר מהדיקור עצמו. במידה והתהליך הנבדק דורש מחט עבה יותר FNB- (רקמה) מתבצעת הרדמה מקומית.
בדרך כלל נהוג לבצע שניים-שלושה דיקורי FNA לתהליך אחד. החומר שהוצא מועבר מיידית לציטולוג הנמצא בחדר. במידה והחומר שהוצא מספק- הבדיקה מסתיימת. במידה ולא- נלקחות דגימות נוספות מיד בהמשך.
לאחר הבדיקה
תנוח\י בחדר הקבלה כ15-20 דקות
מומלץ שלא לבצע פעילות גופנית מאומצת בהמשך היום
אין הגבלות לגבי תזונה ושתייה
תשובת המעבדה מגיעה לרופא המבצע את הבדיקה לאחר כשבוע. הרופא המבצע יצור עימך קשר למתן התשובה והסברים. תשובה בכתב תשלח אליך בדואר
