מידע כללי
הוועידה הבינלאומית הראשונה לקידום הבריאות, התקיימה באוטווה שבקנדה בשנת 1986, והציגה את אמנת אוטווה לקידום הבריאות, למען השגת בריאות לכל עד שנת 2000 ומעבר לה. וועידה זו הגיעה לאחר פעילות ענפה של התנועות לבריאות הציבור ברחבי העולם, לחיפוש מענה על צורכי תושבי המדינות המתועשות, בניסיון להגביר את הבקרה על בריאותם ולשפרה. מטרת העל – שיפור הרווחה הפיזית, הנפשית והרוחנית, למניעת תמותה מוקדמת ושיפור איכות החיים של החולים והבריאים על ידי שילוב הידע והכישורים לנתח ולהעריך את המשאבים והמחסומים לשיפור מצב הבריאות של האוכלוסייה, הקיימים בהתנהגויות האישיות, החברתיות, הכלכליות, הפוליטיות והארגוניות.
בשונה מההתייחסות המסורתית הביו-רפואית לבריאות במונחים של מחלה ופציעה, קידום בריאות מתמקד בעיקר בגורמים החברתיים, הפיזיים, הכלכליים הסביבתיים המשפיעים על הבריאות. קידום בריאות, ברמת הפרט, כולל פעילויות לקידום כושר גופני, תזונה נכונה ואורח חיים בריא ובריאות נפשית, רוחנית, וחברתית. ברמת מקבלי החלטות במישור העירוני, הלאומי והגלובלי, קידום בריאות כולל פעילויות שתכליתן יצירת סביבה תומכת (Enabling Environment) פוליטית, חקיקתית, ופיזית ותשתיות שיאפשרו לאדם שליטה על בריאותו ובריאות הסובבים אותו.
קידום הבריאות הינו תהליך המאפשר לאנשים ולחברה לשפר את בריאותם. בריאות מוגדרת כאיזון של בריאות פיזית, רגשית, חברתית, רוחנית ואינטלקטואלית. שינוי באורח-חיים עשוי להתחולל על ידי שילוב של מאמצים המיועדים להגברת מודעות, שינוי התנהגות ויצירת סביבות התומכות בהרגלי בריאות טובים.
מטרת פעולות הרפואה המונעת וקידום הבריאות היא לאפשר הארכת תוחלת חיים, שיפור איכות חיים ויצירת יותר שנים חופשיות ממחלות ומוגבלויות ("שנים בריאות"). היא יכולה להתבצע במסגרת הפרט, המשפחה והקהילה.
קידום בריאות – סקירה היסטורית
כבר בעת העתיקה התקיים חיבור בין בריאות וסגנון חיים. בסין העתיקה, 5000 שנה לפנה"ס, הוצאו ספרי רפואה שעסקו ביתרונות הפעילות הגופנית, דוגמת " הספר הצהוב". גם בהודו של 3500 שנה לפנה"ס, עידן הולדת האיור וודה, הודגשה חשיבות הפעילות הגופנית, שיושמה דרך טכניקות שונות של יוגה. בספרו " המדע, הלכות דעות", כתב הרמב"ם: "כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה.... אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק, וכל מי שהוא יושב ואינו מתעמל... כל ימיו יהיו מכאובים וכוחו תשש".
במאה ה-17-18 החלה פעילות של בקרה על מחלות. עוד לפני המאה ה-19 נפתחה האפשרות, המודעות והיכולת לשמור על הגיינה וסניטציה, ובתקופה זו גם נולד המעבר מרפואה אישית לציבורית, ראשיתם של הויטמינים הסתמנה וגילויים תזונתיים מודרניים החלו לבצבץ.
בתחילת המאה ה-19 החלו להתפתח תיאוריות על אורח חיים, התנהגות אישית ומניעה, תוך התייחסות לגורמי סיכון. בסוף המאה כבר נצפתה התפתחות ניכרת בבריאות הציבור. זו המאה בה נולד השיח על שמירת בריאות הילדים דרך אוויר נקי ופעילות גופנית. בחלק ממדינות אירופה שולבה הפעילות הגופנית כחלק בלתי נפרד ממערכת הלימודים בבתי הספר. המאה ה-20 הביאה איתה שפל כלכלי, וגם תפנית חדשה. המושג "Physical Fitness" נכנס לשימוש במחקר מדעי ולקראת אמצע המאה, בשלהי מלחמת העולם, מינה נשיא ארה"ב דאז, פרנקלין רוזוולט, וועדה בראשות ג'ון קלי ( אלוף העולם לשעבר בריצה) שמטרתה פיתוח אסטרטגיה לעידוד פעילות גופנית בקרב האוכלוסייה. ג'ון קנדי המשיך מגמה זו גם בשנות ה-60 ובתקופת כהונתו של הנשיא בוש, נולדה תכנית "ארצות הברית בריאה יותר" (Healthier US), במטרה לחנך את הציבור לתזונה בריאה, פעילות גופנית ומניעת מחלות.
אמנת אוטווה לקידום הבריאות (1986)
אמנת אוטווה הגדירה את קידום הבריאות כך: "קידום הבריאות הוא תהליך המאפשר לבני האדם להגביר את השליטה על בריאותם ולשפרה. על מנת להגיע למצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית מלאה, הפרט או הקבוצה חייבים להיות מסוגלים לזהות, לבטא ולממש שאיפות, למלא את צורכיהם ולשנות את הסביבה ולהתמודד עמה. אי לכך, הבריאות נתפשת כמשאב של חיי היומיום, ולא כתכלית החיים. בריאות היא מונח חיובי המדגיש את המשאבים חברתיים והאישיים, כמו גם את היכולות הגופניות של הפרט. לכן, קידום הבריאות אינו בתחום האחריות של סקטור הבריאות בלבד, אלא גולש מעבר לאורח חיים בריא לתחום הרווחה.
התנאים והמשאבים היסודיים של הבריאות על פי האמנה:
שלום
קורת גג
השכלה
מזון
הכנסה
מערכת אקולוגית יציבה
משאבים בני קיימא
צדק חברתי
הוגנות
לצורך שיפור הבריאות דרוש בסיס איתן של תנאים מוקדמים אלה.
המשתתפים בוועידה זו התחייבו, בין השאר, לפעול נגד לחצים למען מוצרים מזיקים, ריקון משאבים, תנאי מחייה וסביבה לא בריאים ותזונה גרועה.
מדי 3 שנים מתקיים כנס עולמי לקידום בריאות וחינוך לבריאות. הכנס מאורגן על ידי ההתאחדות העולמית לקידום בריאות וחינוך לבריאות IUHPE,ונידונות בו סוגיות חשובות העולות בנושאי קידום בריאות וחינוך לבריאות ברחבי העולם.
קידום בריאות במדינת ישראל
בשנים האחרונות מסתמנת מגמה של התפתחות בפעילות לקידום הבריאות בארץ. תכניות קידום בריאות לקהלי יעד מגוונים מופעלות ע"י גופים שונים ברמה לאומית, קהילתית וארגונית, באופן עצמאי או תוך שיתוף פעולה ביניהם, למען קידום הבריאות בישראל.
חלק מאותן יוזמות:
עידוד ההנקה – יוזמה לאומית המבוססת על עקרונות קידום בריאות
"גיוון זה הכיוון" – תזונה נבונה לילדים
"הכי בריא להיות בריא – עם גורו וגוגול" : תוכנית קידום בריאות בבית-ספר
קידום בריאות במקום העבודה
קידום בריאות בקרב חולים כרוניים מבוגרים
כל אחת מהיוזמות הללו כוללת סדנאות, תכניות ומערכי חינוך לקהלים השונים, במורה להגביר את המודעות באמצעים מאמצעים שונים, ולחנך לאורח חיים בריא.
מדיניות המזון והתזונה כחלק מקידום הבריאות
לתזונה נכונה משמעות מרחיקה לכת באורח החיים הבריא, והיא מהווה את אחד הנדבכים בעקרונות קידום הבריאות. במשך עשרים השנים האחרונות נעשה רבות כדי להשיג את היעדים והמטרות בתחום התזונה, אך עדיין קיימים פערים ונושאים המצויים בבתוליהם.
מדיניות מזון ותזונה מוגדרת כפעילות משולבת המכוונת לשרשרת המזון כולה, ומתרכזת גם בבריאות האוכלוסייה ובסביבה. מטרתה לעסוק בכמות, כדי למנוע חוסרים תזונתיים, ובאיכות, היינו בגוון, באיזון, באיכות המזון ובקידום הבריאות ואיכות החיים, בהתבסס על הראיות המדעיות הקושרות תזונה ומניעת מחלות תלויות גיל ופיתוח ההון החברתי.
התכניות לקידום התזונה משתמשות במספר כלים להכוונה תזונתית:
המלצות לצריכת רכיבי תזונה
הנחיות תזונתיות
מטרות תזונתיות
יעדים תזונתיים
רוב הצרכנים מודעים להשפעת התזונה על בריאותם, אולם אליה וקוץ בה. תוצאותיה של תזונה בריאה טמונות בהתמדה, ואילו צרכנים צרים אחר מענה ליישום מהיר ומתקשים להתמיד. האתגר העומד בפני תכניות קידום התזונה, הוא להעביר מסרים אמינים ועקביים שישכנעו את הצרכנים שתזונה נבונה היא ברת השגה, ואינה כרוכה בסגפנות, בנטישת המזונות החביבים עליהם, או בשעות רבות של הכנה ותכנון. הבעיות התזונתיות השכיחות בישראל והדורשות התייחסות וטיפול, הן: השמנה, מחלות לב וכלי דם, אוסטאופורוזיס, סוכרת, יתר לחץ דם, היפרליפדמיה, אנמיה מחוסר ברזל, מחסור בחומצה פולית, עששת, הפרעות אכילה, אצירת גדילה ומחלות סרטן מסוימות.
העקרונות הכלליים לקידום התזונה הנבונה לישראלים מכוונים ל:
העלאת שיעור ומשך ההנקה (הנקה בלעדית עד תום החודש השישי)
הפחתת שיעור עששת שיניים
הפחתת מחלות לב וכלי דם
הפחתת מחלות סרטן
הפחתת שיעור האירעות ושכיחות של סוכרת
הפחתת שכיחות היפרכולסטרולמיה בילדות ובבגרות
הפחתת שכיחות יתר לחץ דם
הפחתת שיעור משקל יתר והשמנה
קידום הרגלים ותוכניות לירידה ושמירת משקל
הפחתת אצירת גדילה
הגברת השימוש בסימון התזונתי
שיפור הסימון התזונתי
הגברת מצאי מזונות דלי שומן
הגברת הבחירה במזונות דלי שומן וקלוריות
הגברת הסעדה נבונה בבתי הספר
הגברת החינוך התזונתי בבתי הספר ובאוניברסיטאות
הגברת הערכה, ייעוץ והפנייה תזונתיים
הפחתת מחסורים ברכיבי קורט על ידי שינוי התזונה, תוספים
צמצום אי השוויון בתזונה ובדיאטה להבטחת מזון ותזונה לכל
הפחתת שיעור המחסור בברזל
הגברת צריכת פחמימות מורכבות וסיבים
הגברת צריכת סידן וויטמין D
הפחתת צריכת מלח ונתרן
הגברת צריכת חומצה פולית
העשרת מזונות
