עבור\י לתוכן המרכזי
עבור\י לתפריט המרכזי
תפריט לשינויישפות באתר
הגעת לתפריט הראשי, לחיצה על אינטר תעביר אותך אל לתוכן המרכזי
איזור התוכן המרכזי, לחיצה על אינטר תחזיר אותך אל ראש הדף
טיפולים

אזאתיופרין - אימורן ( Azathioprine - Imuran )

עברית | English | #
תקציר
בפירוט

תקציר

אזאטיופרין [אימורן] הינה תרופה המדכאת את מערכת החיסון ומשמת בחולי סרטן , כנגד דחית שתך ובבשנים הארחונות כתרופות כנג דלקתן כרוניות אימוניות כמו דלקת מעי דלקתית 

מידע כללי
סיבות
מהלך וסיבוכים
בירור רפואי
טיפול

מידע כללי

רקפטופורין [פורינטול] הינה תרופה מקבוצות האנטי מטבוליטיים - המיועדת למנוע גדילה של תאים ולכן השימוש העיקרי של התרופה בהתחלה היה טיפול בחולים עם סרטן הדם או כתרופה נוגדת דחיית שתל. אבל כיום השימוש העיקרי של התרופה היא טיפול בדלקת כרונית על רקע אימוני כמו: דלקת מעי גרונית, דלקת פרקים או מחלות אוטואימוניות.

תלונות וסימנים

סיבות

  • מחלת מעי דלקתית
  • דלקת פרקים
  • וסקוליטיס
  • טיפול חוסך [sparing]  בחולה המפתח תלות בטיפול בסטרואידים
  • טיפול תומך ומסייע בחולים המטופלים בתרופות ביולוגיות

מהלך וסיבוכים

תופעות לוואי:

  • תחושה דמוית שפעת
  • ירידה בתיאבון
  • פגיעה בייצור תאי דם לבנים ואדומים
  • כאב ראש
  • דלקת בכבד ומחלת כבד [הפרעה בתפקודי הכבד וצהבת]
  • דלקת בלבלב
  • דלקת בכלי הדם [וסקוליטיס]
  • אלריה [פריחה]
  • זיהומים אופרטיוניסטיים

אמצעי זהירות:

בגלל תופעות הלוואי המרובות של התרופה חשוב להיות בביקורת סדירה לוודא שהתרופה פועלת כהלכה, ולבצע בדיקות דם באופן סדיר לבדוק תופעות לוואי לא רצויות.
בגלל הדכוי של מערכת החיסון ופגיעה בתאי הדם הלבנים יש לשמור על הגיינה, להמנע מזיהומים מקומיים ע"י חבלה ולהמנע כלל האפשר מחשיפה לחולים עם מחלות זיהומיות. בכל מקרה של חשד למחלה זיהומית כמו חום או צמרמורת, שיעול, צריבה במתן שתן יש לדווח מיד לרופא המטפל על היותך מטופל בתרופה ולשאול לגבי בירור מעמיק יותר. בגלל השכיחות המוגברת ל]תח שאתו בעור יש להבדק אצלל רופא עור מידי שנה.
בשל אינטראקציות בין תרופתית כדאי גם לדווח לרופא המטפל על כל תרופה חדשה כולל תרופות ללא מרשם אואפילו תוספות 

בירור רפואי

לפני הטיפול:

  • בדיקות להערכת המערכת החיסון:
    טיופורינים הינם תרופות המדכאות את מערכת החיסון ובעיקר את פעילות תאי T [לימפוציטים]. החולים המטופלים בתרופות אלו נמצאים בסיכון מוגבר לפתח זיהומים מעבר לסיכון הממוצע באוטכלוסיה ולכן מומלץ לבצע בדיקת סקר של מצב החסון לזיהומים השכיחים שמתפתחים בחולים המטופלים ולקבל חיסונים למחלות שלהם לא התפתח חיסון. [ניתן להדפיס טופס הפניה לבדיקות אלו] עדיף לתת את החיסון לפני התחלת הטיפול כאשר מערכת החיסון עדיין לא דוכאה. בחולים שלא חוסנו לפני הטיפול אפשר גם לחסן לאחר התחלת הטיפול אבל רק בחיסונים של גורמי מחלה מומתים [כמו שפעת] ולא מוחלשים [כמו פולין או הרפס].
  • בדיקת רופא עור לשלול מחלות סרטניות של העור
    הטיפול בטיופורינים נמצא בקורולציה גבוהה לפתח גידולים של העור [גידולים שאינם מלנומה] ולכן מומלץ להבדק אצל רופא עור ולאחר מכן מידי שנה אצל רופא עור לקיומם של גידולים אלו.
  • בדיקות להערכת הסיכונים והרעילות של הטיפול:
    אימורן מתפרק בגוף לפורינטול והוא מפרק לטיוגאונין [6TG] שהוא המטבוליט הפעיל והחשוב בטיפול. ידוע שהמטבוליט הטיוגאונין [6TG] פעיל רק ברמות מעל 230-260 פיקומול,  לעומת זאת ברמות מעל 450 פיקומול מעמידות את המטופל בסיכון לתופעת לוואי כמו דכוי מוח עצם וממאירות [בעיקר לימפומה]. בנוסף המטבוליט הפעיל הטיוגאונים [6TG] יכול למשיך ולהתפרק ע"י אנזים הקרוי TPMT למטבוליט לא פעיל [6MMP]. רמות גבוהות של מטבוליט זה נמצאים בקורולציה להפרעה בתפקודי הכבד. לאור העובדות האלו חשוב לבדוק את רמת הפעילות של האנזימים, התרופה והמטבוליטים שלה על מנת להגיע לרמות טיפוליות אופטימליות ולהמנע מרעילות של התרופה ונגזרותיה . גישה זו התאימה את הטיפול התרופתי לחולה הבודד לפי פעילות האנזימים המפרקים את התרופה וניטור הטיפול לפי רמת המטבוליטיס הפעילה קרויה רפואה מותאמת אישית
    הבדיקות האפשריות לביצוע לפני התחלת הטיפול היתן לבצע בדיקה גנטית לקיומם של מוטציה בגן הארחאי ליציאת האנזים ובדיקה ביוכימית למדידית פעילותו :
    • בדיקת TPMT -בדיקת גנטית 
    • בדיקת פעילות TPMT - בדיקה ביוכימית
      הגן האחראי ליצירת האנזים המפרק את הטיפורינים בגוף מצוי בכרומוזום 6. זוהו מספר מוטציות או שינויי מסוג פולימורפיזים המשפיעות על פעילות האנזים. במידה והשינויים האלו נמצאים בשני האללים של הכרומוזומים [הומוזיגוטיים] תופעה הנמצאת בשכיות נמוכה בישראל 0.3% הפעילות שד האנזים תהיה חלשה ביותר ולכן הסכנה ברעילות של התרופה תהיה גבוהה ביותר [דכוי קיצוני של מוח העצם בדרך כלל הפיך]. אולם לא בכל החולים המפתחים רעילות נמצאים השינויים הנטים ובחלק מהם נמדדת פעילות מוחלשת של האנזים גם ללא שינויים. כ 30% מחולי הדלקת המעי נאלצים להפסיק את הטיפול בגלל תופעות הלוואי.
      מחקרים אחדים [בעיקר בארצות הברית] הראו שבדיקה מוקדמת של הגנים ופעילות האנזים מקטינה את שיעור הרעילות של התרופה אבל בישראל התברר ששכיחות המוטציות היא נמוכה יותר. ולכן ההמלצה של מרבית המומחים המטפלים בחולים עם דלקת מעי היא לא לבצע את הבדיקות באופן שגרתי לפני תחילת הטיפול. בכל מקרה גם בדיקת הגן ופעילותו אינה מייתרת את הצורך בניטור הדוק של ספירות הדם לאחר התחלת הטיפול - כי גם בדיקה תקינה לא שוללת סיבוך מסוכן זה. כמו כן אין כל קשר בין הפעילות הביוכימית של האנזים לסיבכוים הקשים הארחים כמו דלקת בלבלב, תחושה דמוית שפעת

לאחר התחלת הטיפול ובמהלכו:

  • ספירת דם, תפקודי כבד כליות ובדיקת עמילאז מידי שבוע בחודש הראשון, מידי חודש בשלשוה חודשים הראשונים וכל 3 חודשים.
  • בדיקת מטבוליטים [אחרי 3 חודשים] של 6MMP או 6TG במקרים בהם התרופה לא יעילה מספיק [שיפור חלקי בתלונות או שיפור בתלונות ומדדי הדלקת עדיין גבוהים] או שהמטופלים סובלים מתופעות לוואי כמו: ציטופניה או נשירת שיער. [טופס הפניה לבדיקות דם המעבדה הגסטרואנטרולוגית]
  • בדיקת רופא עור מידי שנה

כיצד להתכונן?

טיפול

מינון:
המינון המומלץ במחלת מעי דלקתית כרונית הוא 2.5 מ"ג \ לק"ג. כמובן המינו משתנה בהתאם לתגובה ותופעות הלוואי

תגובה בין תרופתית:

  • חיסונים עם וירוסים מוחלשים [כמו: אדנווירוס, פוליו דרך הפה, אבועובועות רוח והרפס, קדחת צהובה, חזרת מוחלשת]
  • אלפורינול
  • אימורן
  • מטוטרקסאט
  • קומדין

שימוש מושכל:

  • במקרים של שכחה יש לקחת א תהתרופה בהקדם האפשרי
  • אחסון - טמפרטורת החדר . יש להמנע מגישה לילדים
  • מאכלים אחדים גורמים לאינטאקציה עם הטיפול

הריון והנקה:

  • טיפול נחשב כמזיק לעובר, אבל מרבית המחקרים על חולים מרובים מעידים שהטיפול הוא בטוח לעובר ולאם.  ומסיבה זו הגישה של מרבית הרופאים המטפלים במחלות מעי דלקתית שהיתרון הטיפול במרקפטופורין גבוה מהסיכון הקטן לעובר ולאם. בכל מקרה ההמלה שלנו היא להתייעץ עם הרופא הגניקולוג ועם היחידה הארצית לייעוץ סיכונים בעובר
  • אין מספיק מחקרים בנשים לקבוע את הסיכון של הילד בהנקה. בכל מקרה יש להתייעץ עם רופא הילדים ומרפאת טיפת חלב ולשקול את היתרונות לעומת הסיכונים.

כיצד להיטב את הטיפול [אופטימיזציה]:

  • חלוקת המינון לפעמיים ביום במקרים הסובלים מתופעת לוואי דמוית שפעת
  • בדיקת מטבוליטים [אחרי 3 חודשים] של 6MMP או 6TG במקרים בהם התרופה לא יעילה מספיק [שיפור חלקי בתלונות או שיפור בתלונות ומדדי הדלקת עדיין גבוהים] או במקרים בהם המטופלים סובלים מתופעות לוואי כמו: ציטופניה או נשירת שיער. ביצוע בדיקות המטבוליטים מאפשר למקסם את הטיפול ע"י הגדלת או הקטנת המינון לעומת הפסקת הטיפול. בחלק מהחולים אפשר לשפר את הטיפול ולהקטין את תופעות הלוואי ע"י הוספת אלופורינול ולמנוע הפסקת  אחד מהטיפולים החשובים במחלה. 

 

סגנון חיים

מניעה

אצלנו בגסטרומד

מקורות