תת ספיגה (Malabsorption)

תת-ספיגה הוא למעשה הפרעה בתהליך העיכול והספיגה של המזון ומרכיביו במעי.
בתהליכים אלו מתרחשים:

  1. שינוי פיזי-כימי, המאפשר ספיגה, של מרכיבי המזון בחלל המעי, על פני הרירית, או בתא האפיתל המצפה את הרירית.
  2. העברה של המזון מהחלל דרך תא האפיתל למערכת הדם או הלימפה.

מידע כללי

להבנת מצבי תת-ספיגה חשוב להכיר את תהליכי העיכול הספציפיים של אבות המזון:

שומנים- בפירוקם משתתפים מלחי מרה ואנזימי הלבלב. תוצרי הפירוק, חומצות השומן, מתאחדים שוב לשומנים בתא האפיתל וביחד עם חלבוני נשיאה עוזבים את התא ועוברים למערכת הלימפטית והלאה למערכת הדם. בתהליך ספיגה, כ-95% מהשומנים הנאכלים נספגים. במצב של תת-ספיגה, יימצא חסר של אחד מהמשתתפים: מלחי מרה או אנזימי לבלב, מלחי מרה עקב מחלת כבד, חסימת דרכי מרה וליקוי בספיגת מלחי המרה, פגיעה במבנה רירית המעי ותפקוד תאי האפיתל המצפים את הרירית. מצב של חסר בלעדי בספיגת השומנים, הוא נדיר ולרוב מופיע לצד ליקויים בספיגת אבות מזון נוספים.

סטיאטוריאה (צואה שומנית) היא מצב של תת-ספיגה קשה. במצב זה, כ-50% מהשומנים הנאכלים מופיעים בצואה והוא מופיע בעיקר בחסר לבלבי ופחות במחלות המעי.

פחמימות- בתהליך פירוק פחמימות משתתפים עמילאזות, אנזימים בעלי תפקיד חשוב בפירוק סוכרים המופרשים על ידי בלוטות הרוק והלבלב. פירוק נוסף של סוכרים וספיגתם מתרחש על פני תאי האפיתל של רירית המעי בעזרת אנזימים המצפים את תאי אפיתל המעי. האנזימים אחראים לפירוק הפחמימות על פני הרירית. אנו יכולים למצוא תת ספיגה של פחמימה מסוימת או של קבוצת פחמימות.

הביטויים הקליניים העיקרים של תת-ספיגת פחמימות: תפיחות הבטן ושלשול שנפחו תלוי בכמות הפחמימה הנאכלת, ומרקמו יהיה מימי וחומצי. הפסקת אכילת פחמימות תפסיק את השלשול ותופעות אחרות.

חלבונים- תהליך העיכול והפירוק של החלבונים מתחיל בקיבה וממשיך על ידי אנזימים של הלבלב. גם לתאי האפיתל אנזימים מפרקי חלבון.
תת-ספיגה של חלבונים היא תוצאה של תפקוד לקוי של הלבלב או פגיעה בתאי האפיתל. במרבית המקרים תת-הספיגה לא תהיה סלקטיבית לחלבונים בלבד ותהיה חלק מליקוי בספיגה של מרכיבי מזון אחרים. הביטוי הקליני המאפיין תת-ספיגה של חלבונים, יהיה שלשול בעל ריח חריף, חוסר באלבומין בנסיוב ובצקות.

תלונות וסימנים

מרבית המטופלים יגיעו לבירור בעקבות שלשול אוסמוטי, לסטיאטוריאה (צואה שומנית) או שינויים תזונתיים כמו חוסרים בברזל, חומצה פולית, ויטמין B12, ויטמינים ,A, D ,E, K.

סיבות

תת-ספיגה תגרום לשינויים תזונתיים בדרגות שונות.
הופעתה בגיל המוקדם בתינוקות, תתבטא מוקדם יותר, ואילו בילדים או במבוגרים – מאוחר יותר. השינוי הקליני תלוי בחומרת מצב התת-ספיגה וכמובן ביכולת ההשלמה (קומפנסציה) של החסרים על ידי לקיחת מזון ותוספיו.
בילדים קצב העלייה במשקל ולאחר מכן הצמיחה יהיו סימן עיקרי לתת-ספיגה. תופעות, כמו נטייה לדמם, דלדול העצם, חוסר דם (אנמיה) וליקויים עצביים ילוו חסרים תזונתיים ספציפיים.
מרבית החולים יופנו לבירור תת-ספיגה עקב שלשול כרוני. המצב נחשב ככרוני אם הוא ממשיך 14 יום ויותר. סיבות נוספות יהיו איבוד משקל וליקוי בצמיחה אצל ילדים, חולשה ואנמיה בכל הגילים.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​