המנגיומה בכבד היא גוש לא סרטני המופיע בכבד.הגוש נוצר מסבך של כלי דם. רוב ההמנגיומות מתגלות במהלך בדיקות אותם מבצעים למטרה אחרת. אנשים רבים שיש להם המנגיומה לא סובלים מסימנים וסימפטומים ולא צריכים טיפול.
תלונות וסימנים
ברוב המקרים לא מופיעים סימפטומים. אך אם המנגיומה גורמת לתסמינים הם כוללים:
כאבים בבטן ימנית עליונה
תחושת מלאות לאחר אכילת כמות אוכל קטנה
חוסר תאבון
בחילה
הקאה
סיבות
לא ברור מה גורם להמנגיומה.רופאים מאמינים כי המנגיומה היא מולדת. המנגיומה נוצרת מאוסף של כלי דם בגודל 4 ס"מ. לעיתים היא יכולה להיות גדולה יותר ולעיתים יכולה להופיע יותר מאחת. אצל רוב האנשים ההמנגיומה אינה גודלת ולא גורמת לסימפטומים. אך בקרב חלק קטן מהאנשים ההמנגיומה גודלת וגורמת לסיבוכים הדורשים טיפול. לא ברור מדוע הדבר קורה.
מהלך וסיבוכים
גיל-ניתן לאבחן המגיומה בכבד בכל גיל אך נפוץ יותר לאבחן אותה בגילאים 30-50
מין- הסיכוי לאבחן המנגיומה בקרב נשים גבוה יותר מאשר בקרב גברים
הריון-הסיכוי לאבחן המנגיומה בקרב נשים שעברו הריון גדול יותר מאשר בקרב נשים שמעולם לא היו בהריון. מאמנים כי להורמון אסטרוגן שעולה במהלך ההריון יש קשר לצמיחת המנגיומה בכבד.
טיפול בתחליפי הורמונים- בקרב נשים הנוטלות תחליפי הורמונים בגיל הבלות קיים סיכוי גדול יותר לאבחן המנגיומה מאשר בקרב נשים שלא נוטלות טיפול מסוג זה.
בירור רפואי
כיצד להתכונן?
ניתן לאבחן המנגיומה באמצעות הבדיקות הבאות:
אולטרא סאונד
CT
MRI
בדיקות נוספות ידרשו בהתאם למצבך הרפואי.
טיפול
רוב האנשים אינם נזקקים לטיפול אם ההמניוגמה היא קטנה ואינה גורמת תסמינים.
טיפול בהמנגיומה הגורמת לסימפטומים כאשר המנגיומה גודלת היא יכולה לגרום לתסמינים הדורשים טיפול. הטיפול תלוי במצב הרפואי הכללי של החולה, במיקום ובגודל של ההמנגיומה והאם יש יותר מהמנגיומה אחת. אפשריות הטיפול כוללות:
ניתוח להסרת ההמנגיומה בכבד במקרים בהם ניתן להסיר אותה בקלות
ניתוח להסרת חלק מהכבד כולל ההמנגיומה במקרים בהם לא ניתן להסיר את ההמנגיומה לבדה.
טיפולים להפסקת זרימת הדם אל ההמנגיומה-ללא זרימת דם ההמנגיומה יכול להפסיק לגדול או להתכווץ. הטיפול יכול להתבצע באמצעות קשירת עורק או הזרקה של תרופה לעורק כדי לחסום אותו.
ניתוח השתלת כבד במקרים נדירים מאוד כאשר יש המנגיומה גדולה או מספר רב של המנגיומות.
טיפולי קרינה- בטיפולים אלה נעשה שימוש בקרני רנטגן הפוגעים בתאי ההמנגיומה.
אלו הם טיפולים נדירים מאוד שכמעט ולא נמצאים בשימוש.
