דימום רקטלי הינו הפרשה של דם מפי הטבעת, שמקורה במעי התחתון, אז יופיע הדם בצואה, או ברקטום, אז יופיע הדם על נייר הטואלט. צבעו של הדם בדימום הרקטאלי הוא אדום הסיבות להופעתו רבות ומגוונות, כאשר השכיחות שבהן הן עצירות או טחורים שניתן לטפל בהם.
מידע כללי
כאחוז מהאוכלוסייה מתלוננים על דימום רקטאלי לפחות פעם אחת בחייהם. לעיתים ישנה חזרה ואף החמרה של הדימום.
יש להתייעץ עם רופא באשר למקור הדימום.
תלונות וסימנים
סיבות
- סרטן אנאלי
- פיסורה אנאלית
- סרטן המעי הגס
- פוליפים במעי הגס
- עצירות
- מחלת קרון
- קוליטיס כיבית
- שלשול
- דיברטיקולוזיס
- טחורים
- כיב פפטי
- צניחה רקטלית
- טיפולי קרינה
מהלך וסיבוכים
בירור רפואי
האופן בו מתבצע הבירור הרפואי, תלוי במידה רבה בגילו ובמצבו הרפואי של המטופל.
אצל בני 40 ומעלה, הבירור לרוב מתחיל בבדיקה אנדוסקופית של המעי הגס, כמו קולונוסקופיה, סיגמואידוסקופיה (התבוננות בחלק התחתון של המעי הגס באמצעות אנדוסקופ) ואנוסקופיה (התבוננות באזור פי הטבעת). אצל צעירים יותר, הבירור מתחיל בבדיקה גופנית פשוטה.
חומרת הדימום אף היא תשפיע על אופן ביצוע הבירור. לדימום חמור עשוי הרופא המטפל להחליט על תמיכה בעירויי דם למניעת אובדן דם.
טיפול
אופן הטיפול בדימום הרקטאלי תלוי בגילו ומצבו הרפואי של המטופל, ובמקור הדימום. לאחר שמבצעים בירור, שאף הוא מתבצע באופן המתאים לגילו ומצבו הרפואי של המטופל, נלקחת ההחלטה על אופן הטיפול.
אם חלק מהבירור כלל קולונסקופיה, לעיתיפ יוחלט לקשור את הנגע המדמם או לצרוב אותו כבר במהלכה. הטיפול בטחורים או בפיסורה נעשה באמצעות טיפול חיצוני או ניתוחי במידת הצורך.
אם ישנה ברקע מחלת הדיברטיקולוזיס (מחלת הסעיפים – כיסים בדופן המעי הגס), במקרים מסוימים יוחלט על כריתת חלק מהמעי הגס.
אם מתגלה מחלת מעי דלקתית, הטיפול יהיה טיפול תרופתי לןדלקת ובמקרים חריגים טיפול ניתוחי.
מקרים קשים יותר הם מקרים של גידול ממאיר במעי הגס, או בעיה בכלי הדם המזינים את המעיים. בשני המקרים יש להניח שיופיעו גם תסמינים כמו כאבי בטן עזים ושלשולים בנוסף לדימום.
