מידע כללי
סרטן המעי הגס הינו אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר בישראל בקרב גברים ונשים כאחד.
מדי שנה מאובחנים כ – 3,200 חולים חדשים. ההערכה היא כי אחד מכל עשרים אנשים באוכלוסיה יפתח סרטן מעי גס במהלך חייו. סרטן המעי הגס מתחיל להיווצר, בדרך כלל, מבליטות שאינן סרטניות המתפתחות ברירית המעי הגס ונקראות פוליפים. במהלך הזמן אותם פוליפים עלולים להפוך לגידול סרטני. ניתן להסיר את הפוליפים בבדיקת קולונוסקופיה, בדיקה שבאמצעותה ניתן למנוע את המחלה. פוליפים יכולים להיות קטנים ולגרום למעט, אם בכלל, סימפטומים. מסיבה זאת רופאים ממליצים על בדיקות סקר שיכולות לעזור במניעת סרטן המעי הגס בכך שהן מגלות ומאתרות פוליפים לפני שאלה הופכים לגידולים סרטנים.
שלבי המחלה
לאחר אבחון המחלה יבקש הרופא לברר את שלב התפשטות המחלה. שלב ההתפשטות הוא הגורם החשוב ביותר לקביעת סיכויי ההחלמה. ככל שהגידול מפושט יותר הסיכוי להחלמה פוחת. קביעת שלב מחלה יעזור לקבוע מהו הטיפול המתאים ביותר. כדי לדעת את שלב המחלה ייתכן ויהיה צורך לבצע בדיקות הדמייה כמו CT של הבטן והחזה. לעיתים לא ניתן לקבוע את שלב המחלה אלא רק לאחר ניתוח.
שלבים:
שלב 0- בשלב זה הסרטן נמצא בשלב התפשטות מוקדם. הוא עדיין לא התפתח אל מעבר לרירית (השכבה הפנימית) של המעי הגס או הרקטום.
שלב 1- הסרטן גדל דרך הרירית לעומק, אך לא התפשט אל מעבר לדופן המעי או הרקטום.
שלב 2- הסרטן התפשט לעומק והוא חודר דרך כל דופן המעי הגס או הרקטום (אך לא התפשט לבלוטות לימפה).
שלב 3- הסרטן חדר לבלוטות לימפה קרובות הסמוכות לדופן המעי.
שלב 4- הסרטן התפשט לאיזורים רחוקים יותר ולאיברים אחרים בגוף כמו כבד או ריאות.
הישנות: משמעות המילה היא שהסרטן חזר לאחר טיפול. הוא יכול להופיע במעי הגס, או באיברים אחרים בגוף.
תלונות וסימנים
סימנים וסימפטומים לסרטן המעי הגס כוללים:
- שינוים בהרגלי יציאה הכוללים שלשול או עצירות או שינוי בעקביות הצואה ביותר מכמה פעמים בשבוע.
דימום רקטלי, צואה שחורה או דם בצואה - אי נוחות בטנית מתמדת כמו התכווצויות, גזים או כאבים
- הרגשה שהמעיים אינם מתרוקנים באופן מלא
- חולשה או עייפות
- ירידה לא מוסברת במשקל
- אנמיה
ברוב המקרים סרטן המעי הגס אינו גורם לסימפטומים בשלבים המוקדמים של המחלה. כאשר הסימנים מופיעים הם משתנים, תלוי בגודלו של הסרטן ומיקומו במעי הגס.
יש להתייעץ עם רופא מתי כדאי להתחיל לעבור בדיקות סקר למניעת המחלה. באופן כללי מומלץ לבצע בדיקות סקר החל מגיל 50 אך הרופא יכול להמליץ לבצע את הבדיקות האלה בשלב מוקדם יותר אם קיימים גורמי סיכון אחרים כמו היסטוריה משפחתית של גידולי מעי גס ואחרים.
סיבות
ברוב המקרים לא ברור מה גורם לסרטן המעי הגס. הסרטן נוצר כאשר תאים בריאים ברירית המעי גס משתנים. תאים בריאים גדלים ומתחלקים באופן מסודר כדי לשמור על הגוף לתפקד באופן נורמלי. לעיתים גדילת התאים יוצאת משליטה –התאים ממשיכים להתחלק ומתרבים ללא בקרה.
תורשה: קיימים גנים תורשתיים המעלים את הסיכום ללקות בסרטן המעי הגס
FAP (Familial adenomatous polyposis: זוהי תופעה נדירה הגורמת לפתח אלפי פוליפים במעי וברקטום. אנשים בעלי תסמונת FAP שאינה מטופלת נמצאים בסיכון גבוה מאוד ללקות בסרטן מהמעי הגס לפני גיל 40.
Hereditary nonpolyposis colorectal cancer (HNPCC): תסמונת זאת המכונה גם תסמונת לינץ' מגדילה את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס ובסוגי סרטן אחרים. אנשים עם HNPCC נוטים לחלות בסרטן המעי הגס עוד לפני גיל 50.
ניתן לגלות את שני הגנים הללו באמצעות בדיקות גנטיות.
גורמים המגבירים סיכון ללקות בסרטן המעי הגס:
- גיל מבוגר: כ- 90% מהאוכלוסיה המאובחנים כחולים בסרטן המעי הגס הם מעל גיל 55 סרטן יכול להופיע גם בגיל צעיר יותר אך באחוזים קטנים יותר. הגיל הממוצע של החולים הוא 65.
- היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס והרקטום או פוליפים במעי הגס.
- מחלות מעי דלקתיות כגון קרון או קוליטיס
- תסמונות תורשתיות
- אכילת מזון דל סיבים ושומנים רבים: סרטן המעי הגס יכול להיות קשור לאכילת מזונות אלה אך עדיין לא הוכח הקשר ביניהם.
- אורח חיים ללא פעילות פיזית: פעילות גופנית ופיזית יכולה להוריד את הסיכון לחלות בסרטן המעי גס.
- סוכרת
- השמנת יתר
- עישון
- שתיית אלכוהול
- טיפולי קרינה לטיפול בסרטן אחר: טיפולי קרינה המכוונים לאזור הבטן כדי לטפל בסוג סרטן אחר מגדיל את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס.
כיצד להתכונן?
כדי לאבחן סרטן המעי הגס ימליץ הרופא לבצע אחת או יותר מהבדיקות הבאות:
קולונוסקופיה
קולונוסקופיה וירטואלית: פעולה זו משולבת עם CT ויוצרת תמונה מפורטת של פנים מעי הגס. במקרים בהם לא ניתן לסקור את המעי באמצעות קולונוסקופיה רגילה ימליץ הרופא לבצע קולונוסוקפיה וירטואלית.
CT של החזה והבטן
PET – שיטת צילום הגוף בה מוחדר לוריד סוכר מסומן ברדיואיזוטופ. הסוכר נקלט בתאי הגידול ובעת הצילום ניתן לזהות היכן נקלט הסוכר.
טיפול
טיפול בסרטן המעי הגס תלוי ברובו בשלב המחלה. הטיפולים העיקריים הם: ניתוחים, טיפולי כימותרפיה, טיפול ביולוגי וקרינה.
ניתוח: קיימים ניתוחים שונים לסרטן הראשוני במעי ואף ניתוחים לכריתת גרורות (כבדיות, ראתיות או אחרות). ניתוח הגידול הראשוני במעי יכול להיות בשיטה פתוחה (קלאסית) דרך חתך אחד ארוך בדופן הבטן, או בשיטה לפרוסקופית – דרך מספר חתכים קטנים בדופן הבטן.
כימותרפיה: בטיפול כימותרפי משתמשים בתרופות כדי להרוס את תאי הסרטן. הטיפול יכול להינתן לאחר ניתוח כדי למנוע הישנות של הגידול (ואז הוא נקרא טיפול מונע/משלים) או טיפול במחלה גרורתית הנועד להקל על התסמינים שלהם גורמת המחלה.
טיפול ביולוגי: מדובר בטיפול בנוגדנים אשר ניתן בדרך כלל בשילוב עם כימותרפיה (אך לעיתים גם בנפרד).
יש שתי משפחות של תרופות: תרופות המונעות יצור כלי דם חדשים שיזינו את הגידול- מבלי כלי דם חדשים התאים הסרטניים לא יוכלו לקבל את החומרים המזינים שאותם הם צריכים כדי להתקיים. בנוסף כלי דם נותנים לתאים סרטנים דרך להתפשט למקומות אחרים בגוף.
תרופות המונעות העברת אותות לתוך התא הסרטני דרך קישור לקולטן בשם EGFR Epithelial growth factor receptor – קולטן הנמצא על קרום התא הסרטני.
טיפולי קרינה: בטיפולי קרינה משתמשים בקרני רנטגן חזקות כדי להרוג את התאים הסרטנים שנשארו לאחר ניתוח ולמנוע הישנות הגידול, או כדי להקל על תסמיני המחלה במקרה של מחלה גרורתית (למשל קרינה לעצם המכילה גרורה כואבת). טיפולי קרינה הם חלק חשוב בטיפול בסרטן הרקטום, במיוחד אם הסרטן חדר אל מעבר דופן הרקטום או התפשט לבלוטות לימפה קרובות. טיפולי קרינה המשולבים עם כימותרפיה ניתנים לפני (או אחרי) ניתוח כדי להקטין את הסיכון שהסרטן יחזור שוב באזור הרקטום, שם הוא התפתח בהתחלה.
מניעה
ניתן לנסות למנוע את סרטן המעי הגס, או לגלותו בשלבים מוקדמים, באמצעות בדיקות שיש לבצע מעל גיל 50 (או בגיל מוקדם יותר במקרים בהם ידוע על סיכוי מוגבר ללקות במחלה).
הבדיקות כוללות:
בדיקת דם סמוי בצואה מידי שנה
בדיקת קולונוסקופיה כל 5-10 שנים
בנוסף, ניתן לנסות למנוע את סרטן המעי הגס באמצעות שינוי באורח החיים הכולל:
אכילת פירות, ירקות ודגנים מלאים
להימנע משתיית אלכוהול או לשתות במתינות
להפסיק לעשן
לנסות לבצע פעילות גופנית לפחות כ- 30 דקות ברוב ימות השבוע
לשמור על משקל תקין ובריא
