צליאק (Celiac Disease)

מידע כללי

מחלת הצליאק (או בעברית -כרסת) הינה מצב במערכת העיכול הנגרם על ידי צריכה של חלבון הגלוטן הנפוץ בקרב מאכלים בהם יש חיטה כמו פסטה, לחם, עוגיות וכו'.

מחלה זאת נקראת גם "מחלת אלף הפנים" מפני שהיא מלווה בתסמינים רבים הכוללים בין היתר כאבי בטן, שלשולים, עצירות, חוסר תאבון, הקאות ועוד.

את המחלה ניתן לאבחן בכל גיל על ידי בדיקות גם שמטרתן לגלות נוגדנים של המחלה. את האבחנה הסופית ניתן לעשות על ידי לקיחת ביופסיה מהמעי הדק שמראה את השינויים הדלקתיים ברירית המעי.

למחלת הצליאק אין טיפול אך ניתן לחיות איתה תוך כדי הקפדה על תזונה נטולת גלוטן.
לפני שמתחילים בדיאטה זו יש להתייעץ עם רופא ודיאטנית.

למרות שצליאק יכול להופיע אצל כולם היא נפוצה בעיקר אצל חולים המאובחנים כחולי סכרת מסוג 2, תסמונת דאון, מחלות של בלוטת התריס וקוליטיס.
אם לא מטפלים בצליאק התהליך הדלקתי של המעי עלול לגרום לתת ספיגה של ויטמנים ומינרלים חיונים כמו ברזל וסידן.

חשוב לדעת שמחלת הצליאק יכולה להופיע אצל כל אחד מאיתנו אך היא גם תורשתית.

לאנשים שבמשפחתם אדם חולה צליאק קיים סיכוי שגם שאר בני המשפחה יחלו בה.

מי שיש לו סיפור משפחתי של המחלה חשוב שייבדק אפילו אם הוא חש בטוב ואין כל תסמין הנראה לעין.

המחלה יכולה להופיע בשתי צורות נוספות:

  • מחלה שקטה: כאשר המחלה מתגלה בבדיקות ואינה מלווה בסימפטומים. במקרה כזה יש להקפיד על דיאטה נטולת גלוטן למשך כל החיים.
  • מחלה חבויה: משמעותה הימצאות נוגדנים בעוד הביופסיה תקינה. במקרה כזה אין צורך בדיאטה אבל חשוב להיות במעקב.

תלונות וסימנים

אנמיה מחוסר ברזל ופולאט
קומה נמוכה
איחור בהתפתחות המינית
כאבי בטן, הקאות, שלשולים או עצירות
קשר למחלות אוטואימוניות אחרות כולל סוכרת, הפרעה באנזימי כבד (שיכולה להיות ההסתמנות היחידה לצליאק), אפטות בפה, פגמים באמייל השן, דלקות פרקים ואפילו תופעות התנהגותיות כולל דכאון, היפראקטיביות ותפקוד ירוד בבית הספר.

סיבות

מחלת הכרסת נגרמת על ידי נזק חמור של ציפוי המעי הדק בעקבות חשיפתו לגלוטן, שהוא אחד ממרכיבי הדגניים. משום כך, כאשר התגלה עניין זה הומר השם של המחלה "באופן רשמי" מכרסת ל- GLUTEN INDUCED ENTEROPATHY , כלומר, "מחלת מעי המושרית על ידי גלוטן".

הופעת המחלה תלויה בשילוב של מספר גורמים:

  • נטייה תורשתית
  • גורמים סביבתיים
  • חשיפה ממושכת לגלוטן

המנגנון הגנטי טרם בודד, אך ידוע היטב כי קיימת שכיחות גבוהה של כרסת בקרב אחים וקרובי משפחה אחרים של חולי כרסת, ושכיחות רבה יותר בקרב חולי סוכרת נעורים ואנשים הלוקים בחסר של אחד מחלבוני החיסון.

נמצא שהנקה ממושכת יכולה להוות הגנה מפני הופעת ביטויי המחלה הפעילה, או לדחות את הופעתם לגיל מאוחר יותר.

כיצד להתכונן?

המחלה מתחלק לשני שלבים:

  • שלב ראשון: הוכחה של קיום תת-ספיגה במעי הדק על ידי בדיקות שאינן ייחודיות לצליאק, כמו ספירת דם ובדיקות ביוכימיות, מבחני ספיגת פחמימות, מדידת ממדי האיבוד של שומנים בצואה.
  • שלב שני: עריכת בדיקות המכוונות להוכיח שהגורם לתת-הספיגה הוא אכן מחלת הצליאק. על בסיס ההכרה שהמחלה נגרמת על ידי היפגעות רירית המעי מידי תהליכים אימונולוגיים (חיסוניים), בודקים בדם של החולה הימצאות של נוגדנים נגד גלוטן, וכן נוגדנים נגד אנדומיזיום (חלבון המשקף תגובה של המעי לגלוטן), אשר עולים בזמן פעילות המחלה.

ביופסית מעי דק עדיין מהווה את בדיקת הבחירה לאבחון מחלת הצליאק. רוב הביופסיות מתבצעות כיום בבדיקה אנדוסקופית של מערכת העיכול העליונה (גסטרוסקופיה). מטרת הבדיקה היא להדגים את הממצא של השטחת הרירית, ערעור הסידור של תאי הציפוי והופעת תאי דלקת. תמונה זו אינה ייחודית למחלת הצליאק בלבד, ומראה דומה עשוי להימצא בזיהום של המעי הדק, באלרגיה לחלבון של חלב פרה או לחלבון של הסויה, במחלות חסר חיסוני ועוד. לכן, משלימים את פרשנות הממצאים בביופסיה עם התגובה הטובה של המטופל להוצאת הגלוטן מן התזונה שהוא מקבל, ועם ההיעלמות ההדרגתית של נוגדנים נגד אנדומיזיום מן הדם.

טיפול

הטיפול במחלת הצליאק הוא טיפול תזונתי. מדובר בדיאטה נטולת גלוטן לכל החיים.
הקפדה על דיאטה נטולת גלוטן לכל החיים קשה לביצוע אך חשובה לחולה. אי הקפדה על הדיאטה המיוחדת עלול לגרום להמשך הנזק ברירית המעי, לעלייה בשכיחות ממאירויות במערכת העיכול ומחוצה לה, וכן לעליה בסכנה לאוסטאופורוזיס ולשברים פתולוגיים.

מדובר בדיאטה הכוללת מזון יקר יותר ממזון רגיל, וגורמת לקשיים עקב מגבלות חברתיות בעיקר בגיל הילדות וההתבגרות. חשוב כי המלצה על דיאטה נטולת גלוטן תתבצע רק אם האבחנה בטוחה. אין מקום ל"ניסוי" של דיאטה נטולת גלוטן באופן אמפירי כי תגובת החולה אינה תמיד אופיינית והתגובה לתזונה יכולה להפריע בביצוע האבחנה הנכונה. המטרה היא להוציא מהתזונה מזונות המכילים גלוטן: חיטה, שעורה ושיפון. ניתן לאכול את המאכלים בהם הגלוטן אינו נמצא, כגון: תירס, אורז, תפוח אדמה, סויה, טפיוקה. דיאטה דלת גלוטן קשה לביצוע היות והקמח והחיטה משמש כמעבה בהרבה מזונות מוכנים, בתבלינים, בתרופות, במייצבים וכו'.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​