מידע כללי
באזור פי הטבעת מצויים כלי דם ורידיים שיכולים להתנפח, לגדול או להימתח מסיבות מסויימות עד כדי יציאה אל מחוץ לפי הטבעת. הם עלולים לדמם ולהכאיב מאוד ולהוות מטרד קשה ומכאיב. התופעה שכיחה יותר בקרב נשים בגלל הריון ולידה. אפשר לומר כי כל ישראלי שישי סובל מטחורים.
בקרב ילדים אי אפשר למצוא הרבה שסובלים מכך. ישנה סברה שאומרת כי התופעה גודלת בייחוד אצל אנשים הסובלים מבעיות במערכת העיכול ונטייה לעצירות. הערכה היא שכ- 50% מהאנשים אחרי גיל 50 סובלים מטחורים.
תוך הרקטום קיימים יש טחורים פנימיים, שלא ניתן לראות או להרגיש ובדרך כלל הם אינם גורמים לאי נוחות אבל בזמן פעולת מעיים כאשר מתאמצים או כאשר יש גירוי פני השטח העדינים של הטחור יכולים להיפגע והוא יכול לדמם. לעיתים בזמן מאמץ טחור פנימי יכול להידחף דרך הפתח האנאלי. תופעה זו ידועה כטחורים בולטים או כצניחת טחורים ויכולה לגרום לכאב ולגירוי.
טחורים חיצונים נמצאים מתחת לעור סביב אזור האנוס. בזמן גירוי טחורים חיצונים יכולים לגרד או לדמם. לעיתים הדימום יכול לגרום לקריש דם המלווה בכאב חמור, נפיחות ודלקת
תלונות וסימנים
- גרד בפי הטבעת
- אי נוחות וצריבה בפי הטבעת
- כאבים בפי הטבעת
- דימום שניתן לראות לאחר ניגוב או באסלה לאחר היציאה
- נפיחות סביב אזור פי הטבעת
- טחורים בולטים מפי הטבעת
- גוש כואב קרוב לאזור פי הטבעת
- דליפה של צואה
סיבות
עצירות – הפעלת לחץ בזמן יציאה עשויה לגרום לטחורים עקב העלייה בלחץ הבטני, אשר מפריע לזרימת הדם התקינה, מגביר את הלחץ שבורידים ומחליש את דפנות כלי הדם.
הריון – גם בהריון קיים לחץ של הרחם על האזור התוך בטני הפוגע בזרימת הדם, ובמקרים רבים קיימת גם עצירות, לעיתים עקב נטילת תוספי ברזל.
סטרס ולחץ – טחורים יכולים להיות תולדה של סטרס ולחצים.
הרמת משאות – מאמץ יתר, הרמת משקלים כבדים. גם במכוני כושר, עבודה פיזית הכרוכה בהרמת משאות כבדים עלולה לגרום לצניחת טחורים.
חוסר בפעילות גופנית – חוסר בתנועה והזרמת דם נמרצת לכל חלקי הגוף, מגדילה את הסיכון לטחורים.
בעיה בכלי דם – עלולה לגרום להפרעה בניקוז הדם הורידי ולהגביר את הסיכוי לטחורים.
אלמנט התורשה והגיל – עם התקדמות הגיל, גדלים הסיכויים לצניחת טחורים.
הסיבות יכולות להיות:
- חולשה
- איבוד טונוס שרירים
- נטייה לעצירות עקב שינוי בחילוף החומרים
- שימוש בתרופות
- עודף משקל (אנשים הסובלים מעודף משקל נוטים יותר לסבול מטחורים)
טיפול
הטיפול בטחורים במרפאתנו הוא טיפול של קשירת טחורים.
קשירת טחורים היא שיטת טיפול נפוצה ולא כואבת שאינה מצריכה הרדמה. רירית המעי הגס, אשר מצפה את הטחורים הפנימיים בחלקם העליון הינה חסרת תחושת כאב. ניתן תאורטית לבצע ניתוח במעי הגס ללא הרדמה כלל.
באופן זה ניתן לבצע פעולה כירורגית בטחורים הפנימיים דרך אנוסקופ – מכשיר קצר המוחדר דרך פי הטבעת דרכו ניתן לראות את הטחורים הפנימיים, ובעזרת מכשור מתאים "להלביש", על בסיס הרקמה המכילה את כלי הדם של הטחור, גומייה זעירה אשר גורמת להפסקת הספקת הדם לאזור המוחזק על ידי הגומייה. בעקבות זאת נוצר נמק מקומי של הרקמה המכילה את הטחור ולאחר מכן מתרחשת נשירת הרקמה עם הגומייה יחד עם היציאות. התהליך נמשך בין יומיים ל- 10 ימים, לרוב מלווה בתחושה של אי נוחות בלבד ביומיים ראשונים, ולרוב ללא כאבים.
קשירת טחורים אינה נחשבת לניתוח אלא לפעולה כירורגית המתבצעת במרפאה ללא הרדמה. במהלך הפעולה, מזהה הכירורג הפרוקטולוג (המומחה לאיזור זה של הגוף) את הטחורים הפנימיים בעזרת מכשיר אנדוסקופ המוחדר לפי הטבעת.
באמצעות מכשיר מיוחד הוא מניח על בסיס טחור פנימי שתי גומיות. מקובל לקשור טחור אחד עד שניים בכל פעם בו מבצעים את התהליך.
לאחר הפעולה, בדרך כלל ישנה תחושה של לחץ הדומה לתחושת הצורך להטיל צואה, ותחושה זו חולפת לאחר יום-יומיים. לעיתים הפעולה מלווה בכאב קל עד כאב עז.
לאחר מספר ימים נופל הטחור ועמו הגומיות, והם יוצאים עם פעולת המעיים. לעיתים אירוע זה מלווה בדמם שכמעט תמיד מפסיק מעצמו.
מטופלים הצריכים לקבל אנטיביוטיקה לפני פעולות כירורגיות צריכים לדווח על כך טרם הטיפול. מטופלים המקבלים תרופות לדילול הדם ולמניעת קרישה צריכים לדווח על כך טרם הטיפול.
