אחת הבעיות האופייניות לגיל מבוגר היא ריבוי שברים הנגרמים בדרך כלל מנפילה. הגורם העיקרי לשברים אלו הוא תופעת בריחת סידן מהשלד. תופעה זו מכונה אוסטיאופורוזיס, והיא גורמת לשינוי במבנה העצם ובכך מגדילה את הסיכון לשברים.
מידע כללי
פירוש המילה אוסטיאופואוזיס הוא "עצם מחוררת". זוהי מחלת עצמות הקשורה באיבוד סידן מסיבי ובירידה בדחיסות העצם עד למצב שבו נוצרים שברים גם מפעולות מינימאליות כגון הליכה.
בעצמות שבגופנו מתרחשים כל הזמן תהליכים של הרס והתחדשות. תאים מיוחדים בעצם (אוסטיאוקלסטים) הורסים את התשתית הגרמית וגורמים לפירוק עצם. תאים בוני עצם (אוסטיאובלסטים) מגיעים לאזור ופותחים בתהליך בניה מחדש של העצם. כאשר מדובר באוסטיאופורוזיס, קצב הרס העצם עולה על בנייתה, מצב המוביל לירידה בצפיפות העצם ומגדיל את הסיכון לשברים.
תלונות וסימנים
הבעיה העיקרית היא שלא קיימים סימנים קליניים רבים לאוסטיאופורוזיס. תהליך איבוד העצם מתרחש בשקט ולרוב לא מבחינים בו עד להופעתו של שבר.
לרוב התלונה היא על כאבי גב באזור עמוד השדרה ובעצמות שלד אחרות. בהמשך, אוסטיאופורוזיס יכולה להוביל להופעה של גבנון עם ירידה בגובה.
לאלו מאתנו אשר להם היסטוריה משפחתית של אוסטיאופורוזיס או שהיה להם בעבר שברים בעצמות קיים סיכוי שיסבלו מהתופעה.
סיבות
עד גיל 30-35 תהליך הבנייה משיג את תהליך הפירוק ומסת העצם עולה. לאחר גיל זה היחס משתנה ותהליך הפירוק גובר על תהליך הבנייה וכך מתחילים לאבד עצם מהשלד. לכן, יש לוודא שמסת העצם תהיה גדולה ככל האפשר.
בדרך כלל השברים הנפוצים הם שברים של החוליות, מפרק שורש כף היד, צוואר הירך והצלעות. השבר החמור ביותר הוא של צוואר הירך משום שהוא דורש תיקון כירורגי-אורטופדי ושיקום ארוך לאחר מכן.
מהלך וסיבוכים
- דיאטה דלת סידן
- מין (כאמור, אצל נשים הסיכון גדול יותר)
- משקל נמוך
- חוסר תנועה
- היסטוריה משפחתית
- חשיפה מועטה מדי לשמש
- עישון
- נטילת תרופות מסויימות
- צריכת יתר של קפאין
- הפסקה מוקדמת של הוסת או כריתת שחלות.
כיצד להתכונן?
ניתן לאבחן בריחת סידן בכמה צורות:
בדיקות מעבדה- ישנן בדיקות דם ושתן המאבחנות בנייה או הרס של העצם.
מדידת מסת העצם- קובעת מהי מסת העצם הקיימת. את מסת העצם הנמדדת משווים לערכים הנורמלים של צפיפות העצם באוכלוסיית אותו גיל ובאוכלוסיית גילאים צעירה יותר.
בדיקות רנטגן- על בסיס צילומי רנטגן ניתן לזהות סימנים לבריחת סידן רק לאחר שכמות גדולה יחסית של עצם נעלמה.
טיפול
במקרים בהם דיאטה עשירה בסידן ופעילות גופנית אינן מספקות ישנו טיפול תרופתי המגביר את צפיפות העצם. אין ליטול תרופות ללא התייעצות עם רופא!
בין התרופות הקיימות כיום בשוק ניתן למצוא:
- תוספי סידן
- תוספי ויטמין D-חסר ויטמין D פוגע ביעילות הטיפול התרופתי.
- תרופות נוגדות פירוק עצם
- טיפול הורמונלי
מניעה
כאמור, שלד האדם נבנה עד גיל 30 ואז הוא מגיע למסת עצם המירבית. לאחר מכן, מתחילים לאבד עצם מהשלד ולכן יש לדאוג כבר מגיל צעיר שמסת העצם תהיה גדולה עד כמה שאפשר.
דיאטה עשירה בסידן ופעילות גופנית יפחיתו את הסיכון לפגיעה קשה במערכת השלד. יש לוודא שהמזונות העשירים בסידן שאנו צורכים יהיו דלים בשומן רווי.
בנוסף, יש להגביל את צריכת המלח. הסיבה לכך היא שמלח עשיר בנתרן. נתרן מגביר את הפרשת הסידן החוצה בשתן.
