המונח פוליפ מתייחס לכל נגע הגדל מדופן המעי ובולט לחלל המעי – זהו ממצא שכיח ומצוי במערכת העיכול של כשליש מהאוכלוסייה. לפוליפ צורה ומראה אופייניים, ומקורו בגדילת יתר של רקמה משטח הפנים הבריא של רירית מערכת העיכול [המוקוזה]. במרבית המקרים הנו קטן, בודד ושפיר. אולם בחלק מן המקרים הוא גדל ועלול להפוך לגידול סרטני.
חשיבותם הגדולה של הפוליפים, היא בהיותם סמן מוקדם להתפתחות סרטן במערכת העיכול. החדשות הטובות הן שעל ידי הסרתם ניתן למנוע את התפתחותו. אפשרות זו עומדת בבסיס תוכנית המניעה והגילוי המוקדם של סרטן במערכת העיכול.
מידע כללי
פוליפ הוא גידול שפיר של רירית מערכת העיכול. הפוליפים נחלקים לשני סוגים: פוליפ "אמיתי", הנגרם על ידי גדילת יתר של רירית מערכת העיכול הבריאה הקרויה מוקוזה, ופוליפ "מדומה", שמקורו בלחץ של הרקמה מתחת לרירית המצפה את חלל המעי, כמו בלוטות לימפה או רקמת חיבור. לכן, בליטה זו מכוסה ברירית מעי הנראית תקינה.
החלוקה המקובלת של הפוליפים במערכת העיכול:
מיקום –
פוליפים גדלים לאורך כל מערכת העיכול: פה, לוע וגרון, וושט, קיבה, מעי דק, מעי גס וכיס מרה. הפוליפים המשמעותיים ביותר במערכת הם במעי הגס, בגלל נטיתם הגדולה להתפתח לסרטן
צורה –
פוליפים נחלקים לסוגים שונים בהתאם לצורתם החיצונית: אלה המחוברים לדופן המעי בגבעול, שטוחים או שקועים. את הפוליפ השטוח קשה יותר לזהות והכריתה שלו יותר מורכבת. הפוליפ השטוח קשה יותר לזיהוי וכמו כן הכריתה מורכבת
גודל –
הפוליפ מופיע בגדלים שונים בין מספר מ"מ ועד למספר ס"מ. מרביתם כ 80% הנם קטנים מ- 0.5 ס"מ. הפוליפ הגדולים הינם המשמעותיים יותר בגלל העובדה שמעל 6 מ"מ יש נטיה מוגברת לשנוי ממאיר. ככל שהפוליפ גדול יותר, הסיכוי שלו להפוך לסרטני גדל.
מספר –
מרבית הפוליפים גדלים כבודדים [עד 10 פוליפים]. במידה ומספר הפוליפים גדול יותר [10-100 פוליפים – אוליגופוליפוזיס] או מעל 100 [פוליפוזיס משפחתית] מדובר בביטוי של תסמונת פוליפוזיס וסרטן משפחתי ואז הנבדק זקוק לבירור ומעקב מיוחדים ואישיים.
מבנה היסטולוגי –
המבנה ההיסטולוגי הוא החשוב ביותר בסיכויי ההשתנות של הפוליפ לממאירות ולכן פרטנו בהרחבה בהמשך
אדנומה –
הפוליפ השכיח ביותר במעי הגס, המהווה כשני שליש מכלל הפוליפים המתגלים במעי. בכל הפוליפים ההיסטולוגיה מחייבת ממצא של דיספלזיה.
לפוליפים אלו יש פוטנציאל להפוך לממאירים. אך רק כשליש מהם יהפכו לכאלה, בתהליך שנמשך בדרך כלל מספר שנים אבל באחוז קטן מהחולים יכול להתפתח במהירות. בחזותם ובמבנם פוליפים ההופכים לממאירים אינם שונים מאלה השפירים, ולכן נהוג להסיר את כולם. ככל שהפוליפ גדול יותר ובעל מבנה מפותל יותר, כך גדלה הסבירות שיהפוך לממאיר
משונן / היפרפסלטי –
פוליפ [או נגע] משונן הנו פוליפ שמשך שנים רבות ההתייחסות אליו כשפיר. לאחרונה התברר שגם הוא עם פוטנציאל להשתנות ממאירה. שליש ממקרי הסרטן במערכת העיכול מתפתחים מפוליפים משוננים. לפוליפים אלו מראה היסטולוגי אופייני של מראה משונן או של שיני מסור.
סוגי הפוליפים המשוננים:
פוליפי היפרפלסטי – שפיר ללא פוטנציאל להפוך לסרטן
פוליפ משונן מסורתי [Traditional serrated adenoma]
פוליפ משונן שטוח [serrated serrated polyp]
המרטומה
פוליפ מסוג המרטומה הנם קבוצה של פוליפים המורכבים בעיקר מרקמת החיבור עם מראה שפיר אבל עם סיכון נמוך לפתח סרטן
החלוקה הקלינית של הפוליפוזיס מסוג המרטומה:
נעורים [Juvenile]
תסמונת פוץ ייגר [ Peutz Jegher Syndrome]
תסמונת קאודן [Coweden Syndrome]
קרונקייט קנדה סנדרום [Cronkite canada Syndrome]
תסמונת מעורבת [Hereditary mixed polyposis syndrome]
דלקתי
פוליפ דלקתי הנו "פוליפ" שנוצר ע"י גדילת רקמה דלקתית ורפוי צלקתי "מוגזם" של הרקמה הבריאה [רגנרציה] . פוליפים דלקתיים מוגדרים גם כפסאודופוליפים והם נגרמים ע"י החלמה מדלקת קשה של המעי [לדוגמה חולים עם מחלה דלקתית כרונית של המעי או לאחר איסכמיה של המעי], או כסיבוך של גירוי ממושך של הרירית [כמו למשל בחולים עם פרולפס- כיב בודד במעי, מחלה דיברטיקולארית או מחלה נדירה כקוליטיס ציסטיקה פוליפוזה]
תלונות וסימנים
במרבית המקרים פוליפים אינם גורמים לכל תלונה או סימן, וקיומם אינו מורגש. רק בבדיקה שמטרתה לגלותם, ניתן לזהותם.
יחד עם זאת, חלק מהנבדקים סובלים מתלונות שיכולות להעיד על קיומם של פוליפים:
דימום רקטאלי – דימום גלוי או סמוי יכול להיות הביטוי הראשון לקיום פוליפים במערכת העיכול. דימום גלוי של דם טרי יכול לנבוע גם מגורמים אחרים, כמו טחורים פנימיים, ואילו דם מעורבב בתוך הצואה או דם סמוי מחשיד להמצאות פוליפ או גידול. בדיקת דם סמוי מאפשרת לזהות דימום במערכת העיכול שלא נראה בעין
שינוי בצבע הצואה – צואה שחורה או סימני דם טריים על גבי הצואה הם עדות לדימום פעיל במערכת העיכול
אנמיה מחוסר ברזל – דימום מפוליפ, אפילו איטי ביותר, יכול לגרום לחוסר ברזל ולהתפתחות אנמיה. בכל מקרה של חוסר ברזל ואנמיה הממצא דורש בירור רפואי מעמיק לזהות את הגורמים לכך
כאב בטן – פוליפ גדול יכול לחסום גם באופן חלקי את חלל המעי ולגרום להתפשלות המעי עד לחסימה מלאה של המעי
סיבות
מהלך וסיבוכים
נבדק שהתגלה אצלו בבדיקה פוליפ מסוג אדנומה (גם אם הוסר) נמצא בקבוצת סיכון וסביר שייפתח בעתיד פוליפים נוספים. ב-30% מאותה אוכלוסיה מתגלים פוליפים כבר כעבור שלוש שנים. חלק מאותם פוליפים ייתכן והיו כבר במהלך הבדיקה הקודמת אך לא זוהו מפני שהיו קטנים לזיהוי ולהסרה. מסיבה זו מומלץ לחזור על הקולונוסקופיה כעבור מספר שנים (לפי המלצת הרופא) בהתאם לדרגת הניקיון של המעי, למספר וסוג הפוליפים שהוסרו ודרגת הביטחון שהבדיקה הייתה שלמה.
בירור רפואי
מתי יש לפנות לבירור רפואי?
- כאב בטן
- דם בצואה סמוי או גלוי
- שינוי בהרגלי יציאה
- גיל 50 או מבוגר יותר
- גורמי סיכון כמו סיפור משפחתי, גיל, שתיית אלכוהול מוגזמת ועישון סיגריות, סוכרת, עודף משקל
קולונוסקופיה – הבדיקה הסטנדרטית הטובה ביותר לאבחן ולכרות את הפוליפים הטרום סרטניים במערכת העיכול
אנדוסקופיה משופרת – הבדיקה העכשווית הטובה ביותר לגילוי פוליפים
קולונוסקופיה וירטואלית – קולונוגרפיה
בדיקת צואה לדם סמוי ולתאי סרטן
בדיקות דם לגילוי סרטן המעי הגס
כיצד להתכונן?
כיצד להתכונן לפגישה עם הרופא כאשר ישנו פוליפ ידוע?
יש להביא סיכומי מחלה ישנים ותוצאות בדיקות מעבדה עדכניות
יש לאסוף כל חומר רפואי לגבי מחלות ממאירות אצל בני המשפחה [מומלץ להביא סיכומי מחלה של בני המשפחה שאובחנו עם סרטן]
יש לרשום מידע רפואי לגבי גורמי סיכון וסגנון החיים שלך
כדאי להגיע לפגישה עם אדם קרוב
מומלץ להעלות על הכתב את כל השאלות שמטרידות אותך ושאתה מבקש מידע לגביהן
כיצד להתכונן לבדיקה?
בדיקת צואה לדם סמוי או לתאי סרטן
קולונוסקופיה
טיפול
בגלל הסכנה שפוליפ יכול להשתנות לסרטן, חייבים לגלות את הפוליפים בזמן ולכרות אותם.
האופציות לכריתת הפוליפים:
כריתת פוליפ – את מרבית הפוליפים ניתן לכרות ע"י ביופסיה או לולאה
כריתת פוליפ מורכבת – בפוליפים שטוחים או שקועים נדרשת מומחיות מיוחדת של הפרדת הפוליפ מדופן המעי, על מנת לכרות את הפוליפ בבטחון ללא סיבוכים של התנקבות המעי או דימום.
כריתת פוליפ כירורגית מינמאלית
כריתת מעי ורקטום – רק במקרים נדירים נחוץ ניתוח לכריתת המעי על מנת להסיר את הפוליפ
סגנון חיים
מחקרים הוכיחו שדיאטה ושמירה על אורח חיים בריא מפחיתה את סיכויי התפתחות המחלה:
שמירה על תזונה דלת שומן ועתירה בפירות, ירקות סידן וסיבים
שמירה על משקל גוף ופעילות גופנית
הימנעות מעישון ושתיית אלכוהול מופרזת
דיווחים מדעיים הראו שטיפול קבוע באספירין מונע התפתחות והופעה חוזרת של פוליפים. ההמלצה אינה גורפת ואינה מקובלת בהמלצות רשמיות של איגודים מדעיים, אבל בחולים עם סיכון מוגבר מומלץ להתייעץ עם הרופא.
בחולי סוכרת יש לשפר את רמת האיזון
מניעה
במידה והתגלה אצלך פוליפ, קרוב לוודאי שהוא נכרת ונשלח לבדיקה היסטולוגית לקביעת סוג הפוליפ ולהערכת שלמות הכריתה. לאחר קבלת התשובה ההיסטולוגית, המטרה העיקרית היא להקפיד על תכנית מעקב בכדי למנוע התפתחות סרטן בעתיד.
להלן תוכנית המעקב האישית המומלצת:
בפוליפ עם שינויים טרום סרטניים – מספר חודשים
בחולים בהם לא ניתן לוודא את שלמות הכריתה [פוליפ שטוחים או פוליפ שנכרת ב EMR] – מספר חודשים
הכנה לקויה שלא מאפשרת לשלול בוודאות את קיומם של פוליפים – מספר חודשים עד שנה לפי דרגת הניקיון
בחולים ללא פוליפים [סיכון ממוצע] – בין 5-10 שנים [לפי מספר הבדיקות התקינות שבוצעו בעבר]
בחולים עם פוליפ בודד או סיפור משפחתי [סיכון מעל הממוצע] – 3-5 שנים [לפי מספר הפוליפים ולפי המבנה ההיסטולוגי]
בחולים עם פוליפים מרובים או סיפור משפחתי של סרטן משפחתי או פוליפוזיס [סיכון מוגבר] – מידי שנה
מניעת סרטן חשובה לא רק לך אלא גם לבני משפחה בדרגה ראשונה
לכן, חשוב ליידע את קרובי המשפחה אם התגלה אצלך פוליפ על מנת שיבדקו גם הם !
תכנית סקר [Screening] – תכנית [אסטרטגיה] לגילוי ומניעת מחלה באוכלוסיה הרגילה עם סיכון ממוצע. המיקוד בתכנית הוא גילוי מוקדם וטיפול
תכנית מעקב [Surveillance] – תכנית גילוי מחלה בחולים בהם כבר התגלה ממצא בעבר. המיקוד הוא מניעת המחלה
אצלנו בגסטרומד
גסטרומד מתמחה בבדיקות אנדוסקופיית חדישות המאפשרות לגלות פוליפים בשכיחות גבוהה ע"י שימוש ב:
- בלון קולונוסקופיה [Smart]
- קולונוסקופיה משופרת
- ניקוי יעיל של המעי ע"י שיפור ההסבר וניקוי במהלך הבדיקה
