בכל העולם נרקמות תכניות לקידום בריאות הציבור בכלל, ולקידום התזונה הנכונה בפרט, מתוך נקודת ההנחה שבריאותנו נקבע,ת בנוסף לורשה ואולי בעיקר על ידי אורח החיים בריא המורכב מתזונה וגורמים סביביתיים אחרים כמו : פעילות גופנית ועישון. משמעו של דבר, שחלק הארי של בריאותנו הוא בר שליטה. מקובל ש 53% אחוז מהגורמים מהם תזונה {53%], סביבה (21%) – זיהום אוויר, תחבורה, סביבה מקדמת פעילות גופנית וכדומה, תורשה (16%) – גזע, מין, גיל, מוצא אתני , נטייה לתחלואה וכד', ושירותי הבריאות (10%).
רשויות הבריאות, בארץ ובעולם, רואות בהמלצות התזונתיות אורים ותומים בכל הנוגע לקידום בריאות ואורח חיים בריאות. בבסיס ההמלצות מונחת נקודת המוצא כי תזונה נבונה ופעילות גופנית הם בבחינת מקדמי בריאות ומקטיני גורמי סיכון לתחלואה כרונית. התוכנית החלה בארץ הברית ב 1980 ובהתחלה כוונה בעיקר לקהל הבריא על מנת לקדם את בריאותו אבל לאחרונה התוכנית שמתפרסמת בארצות מידי 5 שנים פונה גם לקבל הנמצא בסיכון מוגבר לפתח מחלות כרוניות.
קיימות תכניות לקידום הבריאות יוצאת לפועל בארגונים קהילתיים כגון בתי ספר ומוסדות חינוך, במטרה לחנך את הציבור לחשיבה בריאה ולהנחיל ערכים של בריאות. צעדים לקידום הבריאות נעשים גם ברמה חקיקתית, על ידי תקנות שונות שנועדו להגביר את המודעות לבריאות בקרב הציבור.
מידע כללי
תזונה מקדמת בריאות ברמה הקהילתית
תזונה לקויה מוגדרת כתזונה בעלת עומס קלורי, צריכת שומנים רוויים וצריכה מוגברת של מלח. חלק מהפעילות לקידום הבריאות הנכונה היא ההכרח לציין על גבי מזונות סימון תזונתי הכולל את תכולת החלבונים, הפחמימות, השומנים על רכיביהם והנתרן. במסגרת עדכון תקנה זו ישנו עדכון של תקנות סימון שומן טראנס והוספת חובת סימון של חומצות שומן טראנס במזון ארוז מראש, נוסף על החובה הקיימת לסמן חומצות שומן רוויות וכולסטרול. כן יעודכן ויוּרד אחוז השומן במוצר המחייב סימון כלל הרכיבים השומניים מ-4.5% 2%. בנוסף, בעדכון תקנה זו, יהיה חובה לפרט את סך הסוכרים במזון, סיבים תזונתיים, לרבות סימון פחמימות וחובת במשקל.
תזונה מקדמת בריאות – המלצות תזונתיות
תזונה מקדמת בריאות כוללת המלצות כלליות לצריכת מזונות מסוימים שנמצאו כבעלי השפעה מועילה על הבריאות, והימנעות ממזונות אחרים, שהוכחו כבעלי השפעה מזיקה על הבריאות.
הבסיס לתזונה אנושית, כולל מעל ל-20 מרכיבים: חלבון, אנרגיה (קלוריות), ויטמין A וקרוטן, ויטמין D, ויטמין E, ויטמין K, תיאמין, ריבופלבין, ניאצין, ויטמין B5, ויטמין B6, ביוטין, ויטמין B12, חומצה פולית, ויטמין C, נוגדי חמצון, סידן, ברזל, אבץ, סלניום, מגנזיום ויוד.
צריכה גבוהה של נתרן הוכחה כגורמת ליתר לחץ דם, שמגביר את הסיכון לחלות בשבץ מוחי, במחלות לב וכלי דם, באי- ספיקת כליות ועוד. ההמלצה הגורפת היא להימנע מצריכה עודפת של נתרן, המוגדרת כמינון העולה על 2,000-2,400 מ”ג נתרן ליממה. יחד עם זאת, הכמות המומלצת של נתרן היא כ-1,500 מ"ג ליממה למבוגר, 1.9 גרם לילדים בני 4-8 ליממה, 2.2 גרם לילדים בני 9-13 ליממה. יעד התכנית להפחתת צריכת מלח היא הפחתת צריכת המלח הממוצעת בשלושה גרמים מלח ליום לאדם עד שנת 2020. הכוונה היא להפחית את תכולת המלח בכל קטגוריות המזון בשיעור של 6.5% בשנה באמצעות מסע הסברה רב-שלבי. טווח החיסכון השנתי הצפוי למערכת הבריאות נע בין 247 ל-1,216 מיליון ש”ח בשנה.
צריכה יומית של 5-7 מנות של פירות וירקות במגוון צבעים (מנה= 100 גרם ירק/ 1 ספל ירק חי חתוך/ חצי ספל ירק מבושל/ חצי ספל מיץ). הפירות הם קבוצת מזון עשירה בפחמימות פשוטות )סוכרים(, בסיבים תזונתיים, בוויטמינים ובמינרלים. המאפיין קבוצה זו הוא טעמם המתוק. את הפירות ניתן לאכול גם כפרי מיובש, או לסחוט מהם מיץ – אך אז, מאבדים מהסיבים התזונתיים. בקבוצת הירקות נמנים כל חלקי הצמח שאנו אוכלים, שאינם פרי: עלים, גבעולים, שורשים ועוד. הירקות עשירים בעיקר בסיבים תזונתיים, בוויטמינים ובמינרלים, ורק במעט סוכרים פשוטים. לכן, הירקות הם מזונות דלים בקלוריות. מבחינה תזונתית, ירקות כמו תפוח-אדמה, תירס, בטטה ואפונה שהם עשירים בפחמימות – אינם נכללים בקבוצה זו, אלא בקבוצת הדגנים והפחמימות.
סיבות
מחלות כרוניות (ובעיקר מחלות לב וכלי דם, סרטן וסוכרת) הן הגורם המרכזי לתמותה בעולם בכלל ובישראל בפרט, ומהוות כ-65% ממקרי המוות. שיעורי התמותה ממחלות כרוניות בישראל גבוהים ביחס לארצות העולם המערבי, והתחלואה הכרונית נמצאת במגמת עלייה.
מקורות
מגזין REVIEW אוק' 04 בנושא קידום בריאות, הסוקר את המגמות והמחקרים העדכניים ביותר בנושאי תזונה ובריאות
