בעידן שבו לצרכים שלנו אין כמעט דיאלוג אמיתי עם האני הפנימי שלנו, בעידן שבו אנו מלעיטים את עצמנו בחומר כדי לא להתחבר לרגש, בעידן כזה לא פלא שאנו אוכלים ללא קשר לתחושת רעב או שובע, ואז שבויים במעגל אינסופי של דיאטות, שמנציחות את אותו דיאלוג פנימי שלא קיים – דיאלוג עם האוכל והאכילה.
בעידן בו הקשב מופנה בעיקר לחוץ – לחוקים, למיתוסים, לאמונות, לצורך לשנות את הגוף לפי אמות מידה חברתיות. לצורך להקשיב לכל האוטוריטות החיצוניות האומרות לנו מה לאכול, כמה ומתי, מאבד האדם את הביטחון ביכולתו לדעת מה באמת טוב לו ונכון לו לאכול, ומתקשה לסמוך על עצמו ועל גופו. בעידן כזה לא פלא שאנו אוכלים ללא קשר לתחושת רעב או שובע, ואז שבויים במעגל אינסופי של דיאטות, שמנציחות את אותו דיאלוג פנימי שלא קיים – דיאלוג עם האוכל והאכילה.
אנו לא שואלים את עצמנו אם אנחנו רעבים, אלא פשוט אוכלים. אנו לא מקשיבים לצורכי הגוף שלנו, אלא פשוט מלעיטים אותו בעוד ועוד והשפע האדיר שקיים סביבנו, כאילו אם נצליח לבלוע את הכל, נהיה מאושרים יותר, מלאים יותר ושלמים יותר. אנו נעים בין \לילה להימנעות, מ'יימים מערכת יחסים של אהבה שנאה עם האוכל.
הדיאלוג הפנימי מפסיק את אותו בולמוס אכילה לשם אכילה, ומעודד הקשבה. הקשבה לגוף, ללב ולכל מה שעובר שביניהם.
כדי ללמוד אכילה קשובה יש להיעזר בטכניקות הקשיבות.
אכילה קשובה (Mindful Eating), או אכילה אינטואיטיבית, היא חלק בלתי נפרד מטיפול מבוסס קשיבות (Mindfulness), אשר מנחה את המטופל להתבוננות פנימית, לא שיפוטית ולא פרשנית, שלא מנסה לשנות את הקיים אלא רק ללמוד אותו ולקבל אותו כמו שהוא.
אכילה קשובה היא אכילה מתוך תשומת לב והתבוננות, אכילה שאינה מוסטת על ידי רעשים חיצוניים או פנימיים, על ידי רעב רגשי או על ידי ניסיון אינסופי להתמלא. אכילה קשובה היא אכילה שאין לה מטרה זולת להשביע את הגוף, למלא את צרכיו הבסיסיים ואפילו ליהנות בדרך. היא לא מבקשת לממש אידיאלים כמו רזון או יופי, היא לא שואפת להצליח, להשתנות או להשתפר. היא רק רוצה להשביע, לספק, להיות.
באכילה קשובה, האינטואיציה היא הכל, ההקשבה היא המורה וטעים או לא טעים רק הגוף קובע, ולא חומרי טעם וריח, וגם לא פרסומות שמחברות בין תשוקה לאוכל, בין הרגעה לאוכל ובין יופי לאוכל. השעטנז השכיח שבין אכילה קשובה לדיאטה אינו אפשרי, מכיוון שאכילה קשובה אינה מונעת מתוך רצון לרזות או להתאים לאידיאלים שהוכתבו על ידי הסביבה. אכילה קשובה מונעת אך ורק מתוך השאיפה הבסיסית של הגוף להיות שקט, שלו, שבע ובריא.
מידע כללי
מהו אותו דיאלוג פנימי שנדבר בשבחו?
אנו חיים תחת מטר של גירויים – חיצוניים כמו גם פנימיים – בלתי פוסקים. אנו רוצים, חושבים, מחפשים, נזכרים, כמהים ומשתוקקים לדברים כל הזמן, לאו דווקא משום שנאו באמת זקוקים להם, פיזית או רגשית. מערכת היחסים שלנו עם אוכל ועם אכילה אחת היא. אנו לא שואלים את עצמנו אם אנחנו רעבים, אלא פשוט אוכלים. אנו לא מקשיבים לצורכי הגוף שלנו, אלא פשוט מלעיטים אותו בעוד ועוד והשפע האדיר שקיים סביבנו, כאילו אם נצליח לבלוע את הכל, נהיה מאושרים יותר, מלאים יותר ושלמים יותר.
הדיאלוג הפנימי מפסיק את אותו בולמוס אכילה לשם אכילה, ומעודד הקשבה. הקשבה לגוף, ללב ולכל מה שעובר שביניהם.
אכילה קשובה (Mindful Eating) היא חלק בלתי נפרד מטיפול מבוסס קשיבות (Mindfulness), אשר מנחה את המטופל להתבוננות פנימית, לא שיפוטית ולא פרשנית, שלא מנסה לשנות את הקיים אלא רק ללמוד אותו ולקבל אותו כמו שהוא.
אכילה קשובה היא אכילה מתוך תשומת לב והתבוננות, אכילה שאינה מוסטת על ידי רעשים חיצוניים או פנימיים, על ידי רעב רגשי או על ידי ניסיון אינסופי להתמלא. אכילה קשובה היא אכילה שאין לה מטרה זולת להשביע את הגוף, למלא את צרכיו הבסיסיים ואפילו ליהנות בדרך. היא לא מבקשת לממש אידיאלים כמו רזון או יופי, היא לא שואפת להצליח, להשתנות או להשתפר. היא רק רוצה להשביע, לספק, להיות.
באכילה קשובה, האינטואיציה היא הכל, ההקשבה היא המורה וטעים או לא טעים רק הגוף קובע, ולא חומרי טעם וריח, וגם לא פרסומות שמחברות בין תשוקה לאוכל, בין הרגעה לאוכל ובין יופי לאוכל. השעטנז השכיח שבין אכילה קשובה לדיאטה אינו אפשרי, מכיוון שאכילה קשובה אינה מונעת מתוך רצון לרזות או להתאים לאידיאלים שהוכתבו על ידי הסביבה. אכילה קשובה מונעת אך ורק מתוך השאיפה הבסיסית של הגוף להיות שקט, שלו, שבע ובריא.
טיפול
הטיפול באמצעות אכילה קשובה הוא טיפול תומך המוצע במרכז למטופלים המתמודדים עם משקל יתר המשפיע על מצבם הבריאותי, ו/או למטופלים שכתוצאה ממצבם הבריאותי נדרשים לדיאטות מוקפדות. שילוב האכילה הקשובה בחיי היום יום הוא משימה שעלולה להיות לא פשוט בתחילה, אבל ככל שמתרגלים אותה יותר, היא הופכת לטבע שני וקשה מאד לדמיין את האכילה בלעדיה.
האכילה הקשובה, ממש כמו הקשיבות עצמה, היא אכילה מתוך קשיבות, מתוך תשומת לב, התבוננות והתמקדות במה שהגוף מנסה לומר בזמן האכילה: האם האוכל טעים לי? האם הוא משביע אותי? האם הוא בריא לי? האם אני באמת זקוק לו עכשיו? האם אני רוצה עוד?
להלן מספר תרגילים לביצוע בזמן האכילה, במטרה להתנסות באכילה קשובה:
- התחילו בקטן – כדי לגעת בתחושת הקשיבות, שימו לב לתחושות שמעוררים בכם האוכל והאכילה בלי לנסות לשנות דבר.
- נסו לפחות חלק מהארוחות שלכם, אפילו הקטנות שבהן כמו חטיף או פרי, לאכול כשאינכם עוסקים בשום דבר אחר כמו דיבור בטלפון, צפייה בטלוויזיה או קריאת ספר. רק התרכזו באכילה.
- ציינו לעצמכם את הטעם של מה שאתם אוכלים, את התחושה בפה, את חווית הבליעה ואת התהליך שעובר הגוף עד שהוא שבע. אל תשפטו ואל תפרשו שום דבר שעולה בכם – לא את החוויה, לא את התחושה ולא את הטעם.
- כשהגוף מאותת לכם שהוא מסופק ושבע, והנאתכם מהאכילה פוחתת, הפסיקו לאכול.
- שימו לב להבדל בחוויה שבין אכילה קשובה לאכילה שאינה מודעת ואינה קשובה.
מקורות
רגשות הרסניים, ד"ר דניאל גולדמן, הוצאת מודן 2005
אלכימיה רגשית, ד"ר טארה בנט-גולמן, הוצאת מטר 2005
כוחו של הרגע, אקהרט טול, הוצאת פראג, 2002
Mindfulness- Based Cognitive Therapy For Depression,Segal Et. Al, Guilford Press, 2002
Mindfulness And Psychotherapy, Germer Et. Al, Guilford Press, 2005
