סרטן מערכת העיכול הוא מהנפוצים ביותר ובמיוחד סרטן המעי הגס שהינו הגידול השני בשכיחותו בקרב האוכלוסייה בישראל. הוא מופיע בשיעור דומה אצל גברים ונשים. בישראל אובחנו בשנה האחרונה כ-3,200 חולים חדשים בסרטן המעי הגס והחלחולת, בכל הגילאים. כ-1,800 איש מתו בשנה האחרונה מסרטן המעי הגס, לפי נתוני רישום הסרטן הלאומי.
זהו כמעט הסרטן היחיד (מלבד סרטן עור וצוואר הרחם) שניתן לא רק לגילוי מוקדם אלא בעיקר למניעה בגלל מיקומו הייחודי בחלל המעי המאפשר הסתכלות ישירה אליו.
גסטרומד שמה לה למטרה ראשונה במעלה לסייע במלחמה בסרטן הן על ידי הפצת מידע שוטף לכלל האוכלוסייה, בסיוע של תהליך הסקר והמעקב בחולים עם סיכון מוגבר כמו בני משפחה של חולי סרטן או נבדקים שעברו כריתת פוליפ, בביצוע בדיקות סקר/ מעקב בתנאים שמשפרים את ההיענות לבדיקה ובהקמת מרפאה משולבת של מומחים משטחי הרפואה השונים לטיפול בחולים בהם אובחנה המחלה.
מידע כללי
ישנם שני סוגים של גידולים במערכת העיכול:
- גידולים שפירים (שאינם סרטניים)
- גידולים ממאירים (סרטניים).
התהליך הביולוגי המקובל הוא שגידול שפיר עלול להפוך בחלק מהמקרים בתהליך הדרגתי לממאיר.
היתרון הגדול של מערכת העיכול הוא שהיא מאפשרת הדגמה ויזואלית של כל חלל המעי והתוצאה של יכולת זו היא הגילוי המוקדם של התהליכים השפירים, הסרתם ומניעת הסרטן או גילוי מוקדם של הסרטן עוד בשלב שניתן לריפוי מלא.
הגידול השפיר – הינו רקמה הגדלה מהדופן הפנימית של מערכת העיכול אל תוך חלל המעי, והיא בעלת מאפיינים שונים מהרקמה התקינה. לאורך מערכת העיכול גדלים רקמות שונות הנחשבות כגידולים שפירים שהינם בעלי פוטנציאל להשתנות לגידול ממאיר (ושט- בארט,
קיבה – מטפלסיה אינטסטינאלית ומעי דק וגס – פוליפ).
הגידול השפיר השכיח והמסוכן ביותר גדל במעי הגס ונקרא פוליפ. קיימים פוליפים שונים אבל החשוב שבהם הוא הפוליפ האדנומטוטי – הנקרא אדנומה. אחוז קטן מהאדנומות עלול להתפתח, לאחר שנים, לגידול ממאיר. סיכוי זה תלוי בגודל ובסוג של האדנומה.
הגידול הממאיר – בנוי מתאים המתחלקים בדרך בלתי מבוקרת, וכתוצאה מכך נוצר גוש תאים הנקרא גידול ממאיר. תאים אלה עלולים לחדור את דופן המעי, להתפשט לחלל הבטן ולאיברים אחרים בגוף.
הגידולים השפירים והממאירים עלולים להופיע בכל חלקי מערכת העיכול אבל כאמור מרביתם גדלים במעי הגס. העובדה שגידולים אלו ממוקמים במעי הגס היא חשובה, מכיוון שהיא מקלה על האבחון, שכן ניתן לבדוק את המעי הגס בהסתכלות ישירה באמצעות בדיקת קולונוסקופיה.
תלונות וסימנים
מהן התופעות המחייבות אבחון רפואי?
דם בצואה – לרוב הגידולים יש נטייה לדמם. אם הם נמצאים במעי הגס השמאלי, מופיע לעיתים דם אדום טרי על הצואה או בתוכה. יש לזכור שאנשים רבים סובלים מטחורים, שאינם כמובן גידולים, וגם אלה נוטים לדמם. אם הגידול ממוקם בצידו הימני של המעי, לא ייראה דם טרי, אולם יכול להיווצר מצב של חסר דם (אנמיה). תופעה זו, של חוסר דם בגיל מבוגר, עלולה להעיד על קיום גידול מדמם במעי, והדבר מחייב פנייה לרופא לצורך בדיקה ואבחון.
חוסר דם (אנמיה) – חוסר בדם יכול לנבוע מגורמים שונים כמו: תזונה לא מספיקה, הפרעה בספיגה או דימום ממערכת העיכול בדרך כלל מפוליפ מתקדם או גידול. לכן כל מצב של חוסר דם (אנמיה) בעיקר בגיל המבוגר עלולה להעיד על חשד לקיום גידול מדמם במעי והדבר מחייב בדיקה.
שינוי בפעולת המעיים – הגידול המתפתח חוסם באיטיות את חלל המעי ומפריע לזרימת תוכן המעי. תופעה זו עלולה לגרום לשינויים בהרגלי היציאות: עלולה להתפתח עצירות שלא היתה קיימת בעבר, או נטייה לשלשול, וכן שינוי בצורת היציאות. הדגש הוא על שינוי בהרגלי היציאות, כאשר תופעות אלה אינן חולפות בתוך שבועיים – שלושה, מומלץ לפנות לרופא. יש להדגיש, כי ברוב המקרים הסיבה לתופעות אלה אינה סרטן, אך רק רופא, לאחר בדיקה, יכול לקבוע זאת.
חסימת מעי – לעיתים גידול במעי הגס עלול לגרום לחסימה במעי. תופעה זו מתבטאת בתסמינים כגון: בחילה, עצירות, כאב שאינו מרפה ותחושת נפיחות בבטן.
ירידה במשקל – ירידה לא מוסברת במשקל ללא שינוי בתזונה מעוררת תמיד חשד לקיום של שאת במערכת העיכול
