דפוסי אכילה מבטאים את מערכת היחסים כולה שבין אינדיבידואל לבין אוכל ואכילה. הדפוסים הללו כוללים כמויות מזון, תדירות אכילה, סוגי מזונות ואפילו מהירות אכילה ולעיסה.
ה-USDA פיתח המלצות לדפוסי אכילה, על מנת לסייע ליישם את ההמלצות התזונתיות. דפוסי האכילה המומלצים כוללים כמות יומית, בחירה מ-5 קבוצות מזון, בצורה מסוימת שלהם.
דפוסי האכילה כוללים גם שמנים ומספר מירבי של קלוריות וסוכרים המחולקים ל-12 קבוצות, מ-1000 ל-3200 קלוריות ליום, בהתאם לצרכי הקבוצה.
מידע כללי
לכל אחד מאיתנו יש דפוסי אכילה. דפוסי האכילה שלנו הם למעשה הרגלי האכילה שלנו. הם אלה שמגדירים את כמה אנחנו אוכלים, איך אנחנו אוכלים, מתי אנחנו אוכלים ואיפה אנחנו אוכלים. אם פעם עולם הבריאות או אפילו הדיאטות, היה מתייחס בעיקר לכמות האוכל, הרי שהיום לכל דפוסי האכילה יש משמעות באורח החיים שלנו והשפעתו על בריאותנו ועל משקלנו.
הקשר בין גודל המנה למשקל גופנו
אחד ההבטים שנבדקו דפוסי האכילה במחקרים, היו בהקשר של משקל גוף. האם יש קשר בין צריכה קלורית לגודל המנה? במספר מחקרים עלה שיש קשר הדוק בין גודל המנה לבין הצריכה הקלורית, ולא רק של מנה בודדת, אלא לאורך זמן. השפעה זו נצפית גם להיפך. הקטנה יזומה בגודל ארוחות הביניים ובכלי ההגשה הצליחה להפחית את צריכת הקלוריות בארוחה הבודדת, אך באופן פרדוכסלי ללא הצלחה למטרה שלשמה מנסים להקטין את גודל המנה, קרי הפחתת צריכת הקלוריות באופן כרוני.
ברוב המחקרים גם נמצא מתאם בין השמנה לבין צריכת קלוריות גבוהה בשעות הערב לעומת היום.
דפוסי אכילה אצל ילדים
בדרך כלל ארוחות ביניים אצל ילדים, אך גם מבוגרים, מאופיינות בארוחות קטנות ופחות מתוכננות לעומת ארוחות עיקריות, ועתירות בד"כ במזונות עתירי סוכר וצפופי קלוריות – חטיפי אנרגיה, עוגיות, מעדני חלב וכו'. שלושה מחקרים עסקו בנושא ולא נמצא קשר ברור בין צריכת חטיפים, שהוגדרו בעלי ערך בריאותי נמוך, לבין התפתחות השמנה בקרב בני נוער. מה שכן הוכח הוא הקשר בין אכילה משפחתית משותפת לאכילה בריאה יותר.
אכילה מחוץ לבית
אכילה מחוץ לבית קשורה בד"כ לאכילה עתירת שומן, סוכר ומלח, וכמובן למזונות "צפופי קלוריות". בעיקר אנו מקבלים מנות במידה "חתומה" שאיננה מתאימה לעיתים קרובות לכמות שהיינו בוחרים לו הארוחה הייתה נערכת בבית. שלושה מחקרים בדקו את הקשר בין אכילה מחוץ לבית לבין השמנה: במחקר קוהורט גדול בהשתתפות ילדים בני 9-14 נמצא קשר בין אכילת מטוגנים מחוץ לבית לבין השמנה לאחר שנה, במחקר ה- National Longitudinal Study of Adolescent Health נמצא קשר בין התפתחות השמנה לאכילה מחוץ לבית בין 2 מועדי הסקרים שבוצעו, ובמחקר אחרון נמצא קשר בין אכילה של לפחות פעמיים מחוץ לבית במהלך השבוע לבין ההשמנה 9-11 שנים מאוחר יותר. בפרקטיקה היום-יומית מטופלים הצורכים את מירב מזונם מחוץ לביתם מצליחים לרוב לרזות פחות אם בכלל.
מהירות אכילה
קצב לעיסה מהיר נמצא קשור ל- BMI גבוה יותר בילדים ובמבוגרים. הארכת משך הארוחה משפיעה על תחושת השובע, נפח המזון הנצרך, ובעקבות זאת מביאה לירידה במשקל.
