המעי הגס (Large intestine) הוא האיבר האחרון במערכת העיכול, שמטרתה היא לפרק מזון כדי להפיק ממנו אנרגיה ו"אבני בניין" החשובות לתפקודנו. תפקידו של המעי הגס הוא בעיקר ספיגת נוזלים, מלחים ושאריות מזון.
מידע כללי
אורכו של המעי הגס, הממוקם בבטן, הינו כמטר וחצי. המעי הגס נחלק לכמה חלקים משל עצמם: "המעי העיוור", שהוא בעצם החיבור בין המעי הגס למעי הדק והוא כולל גם את התוספתן; וה"כרכשת" הוא למעשה החלק הארוך ביותר שמתחיל במעי העיוור ומסתיים בפי הטבעת (חלחולת) שנקרא גם המעי הישר. ה"כרכשת" נחלקת ל-4 חלקים: המעי הגס העולה, המעי הגס הרוחבי, המעי הגס היורד והמעי העקול.
המעי הגס, כאחראי על סינון חומרים זרים, נוטה לצבור מחלות שונות ומשונות:
התוספתן, אותו צינור קטן וחסר תועלת היוצא מתחילתו של המעי הגס, נוטה להיחסם על ידי דלקות או אבני צואה ולגרום לאפנדיציטיס.
מחלת קרוהן, שהיא דווקא מחלה אוטואימונית המתבטאת כבר מילדות, היא מחלה בה הגוף מערכת החיסון תוקפת איזורים שונים במעי הגס ובסוף המעי הדק, וגורמת לשלשולים ולירידה במשקל.
מחלת הקוליטיס הכיבית, שהיא מחלה גנטית הנפוצה אצל אשכנזים, גורמת לשלשול מלווה בדם ויש לטפל בה על ידי תרופות המדכאות את מערכת החיסון.
אחת מהמחלות הנובעות מתזונה לקויה נקראת מחלה סעיפית של המעי הגס (דיברטיקוליטיס), בה בעקבות מזונות שומניים, נגרמת החלשות של דופן המעי ונוצרים "כיסים" העלולים להסתם על ידי אבני צואה או להוות מקום גידול לזיהומים לא נעימים.
אין ספק שמחלה הקשה מכל מחלות המעי הגס היא סרטן המעי הגס. שכיחותו של סוג סרטן זה הולכת ועולה בשנים האחרונות.
תלונות וסימנים
בין הסימנים להופעת מחלה במעי הגס:
- שינוי בפעילות המעיים
- דימום מפי הטבעת
- רגישות או אי נוחות בטנית
- חולשה ועייפות כללית
- ירידה בלתי מוסברת במשקל
- שלשול דמי רירי
- גזים
- כאבי בטן עוויתיים
- חום
סיבות
בהיותו איבר הבא במגע כל הזמן עם חומרים מהעולם החיצון, כלומר כל מה שאנחנו בוחרים לאכול ולשתות, המעי הגס נוטה לצבור מחלות מוכרות יותר ומוכרות פחות, בעיקר אצל מבוגרים.
בחלק מן המחלות אשמה התזונה שלנו. תזונה שומנית מדי ולא מאוזנת עלולה לגרום לדיברטיקולוזיס למשל. מחלות אחרות הן אוטואימוניות ולא נעוצות בהסבר הידוע לרפואה.
בירור רפואי
תהליכי הבירור הרפואי במעי הגס מתבצעים באמצעות 3 בדיקות מתקדמות העומדות לרשותנו:
הדמיה
