מידע כללי
בלבלב עלולים להיווצר סוגים שונים של סרטן:
סרטן הנוצר בתעלות הלבלב – אדנוקרצינומה: זהו סוג הסרטן הנפוץ ביותר. מקורו בתאים המרפדים את תעלות הלבלב העוזרים לייצר מיצי עיכול.
סרטן הנוצר בתאים המייצרים הורמונים– סרטן אנדוקריני: מקורו בתאי הבלוטות המפרישות הורמונים לגוף.
תלונות וסימנים
- כאב בטן עליונה שיכול להקרין לגב או בצורת חגורה סביב הגב והבטן העליונה
- עור ועיניים צהובים (צהבת הנובעת מחסימת צינור המרה העובר בראש הלבלב)
- אבדן תאבון
- ירידה במשקל
- דיכאון
- הופעת סכרת חדשה או החמרת סכרת קיימת
- קרישי דם
סימפטומים דומים עשויים להופיע במחלות רבות אחרון שאינן סרטן לבלב לכן תמיד מומלץ להיוועץ ברופא המטפל.
מהלך וסיבוכים
ברוב המקרים לא ברור מהם הגורמים להיווצרות סרטן הלבלב. סרטן הלבלב נוצר כאשר תאים בלבלב מפתחים מוטציות גנטיות. המוטציות האלה גורמות לתאים לגדול ולהתרבות ללא שליטה ולהמשיך להתקיים לאחר שתאים בריאים מתים. הצטברות תאים כאלה יכולה ליצור גידול.
גורמים המגבירים את הסיכון ללקות בסרטן הלבלב:
- גיל מבוגר. במיוחד מעל 60
- עישון
- עודף משקל או השמנה חולנית
- דלקת כרונית של הלבלב (פנקריאטיטיס)
- סוכרת
- היסטוריה משפחתית או אישית של סרטן הלבלב
כיצד להתכונן?
מהלך אבחון סרטן הלבלב ניתן להיעזר בבדיקות הבאות:
אולטראסאונד בטן
אולטרא סאונד אנדוסוקפי (EUS) עם ביופסיה-זוהי פעולה שבמהלכה לוקחים דגימת רקמה מהלבלב לבדיקה תחת מיקרוסקופ. ניתן לקחת את הדגימה באמצעות החדרת מחט דרך העור לתוך הלבלב או באמצעות בדיקת אולטרא סאונד אנדוסקופי.
סריקת CT
לעיתים נעזרים גם בבדיקות כגון:
ERCP (Endoscopic retrograde cholangiopancreatography) -בבדיקה זאת משתמשים בצבע בכדי להדגיש את דרכי המרה בלבלב. במהלך הבדיקה מכניס הרופא צינור דק וגמיש הנקרא אנדוסקופ, מהגרון, דרך הקיבה אל החלק העליון של המעי הדק. הרופא משתמש באוויר כדי לנפח את מערכת המעיים, כדי שהוא יוכל לראות בקלות את פתחי הלבלב ודרכי המרה. לאחר מכן מזריק הרופא צבע לדרכי המרה באמצעות קטטר העובר בתוך האנדוסקופ. לבסוף מתבצע צילום רנטגן של דרכי המרה. ניתן לקחת דגימת ביופסיה במהלך הבדיקה או להתקין תותב (סטנט) לפתיחת חסימה של דרכי מרה.
PTC (Percutaneous transhepatic cholangiography)– בבדיקה זאת משתמשים בצבע כדי להדגיש את דרכי המרה בכבד. הרופא מחדיר מחט דקה לתוך הבד ומזריק את הצבע לדרכי המרה. מכשיר רנטגן מיוחד הנקרא פלואור וסקופ עוקב אחר הצבע כאשר הוא נע דרך דרכי המרה. ניתן גם לנקז חסימה של דרכי מרה.
PET – שיטת צילום הגוף בה מוחדר לוריד סוכר מסומן ברדיואיזוטופ. הסוכר נקלט בתאי הגידול ובעת הצילום ניתן לזהות היכן נקלט הסוכר. שיטה זו לא תמיד יעילה ומדוייקת בסרטן הלבלב ויש לה מיגבלות.
בדיקת לפרוסקופיה– בבדיקה זאת משתמשים בצינור דק עם מצלמת וידאו כדי לחקור את הלבלב ואת הרקמות מסביבו. המנתח מעביר לפרוסקופ דרך חתך בבטן. המצלמה שבסוף הלפרוסקופ משדרת וידאו למסך בחדר אחר. כך יכול הרופא לחפש סימנים לסרטן שהתפשט בתוך הבטן.
לאחר שמאבחנים את סרטן הלבלב יקבע הרופא את שלב התפשטות המחלה. שלב המחלה יעזור לקבוע אילו טיפולים זמינים ומתאימים לאותו השלב. חשוב לקבוע האם הגידול ניתן להסרת בניתוח או האם הוא מערב איברים (כלי דם גדולים וכדומה) באופן שלא ניתן להסירו בניתוח, והאם יש התפשטות לאברים מרוחקים.
טיפול
הטיפול בסרטן הלבלב תלוי בשלב ובמיקום הסרטן כמו גם בגיל החולה, מצב בריאותי כולל ובהעדפה אישית של החולה. המטרה הראשונית בטיפול בסרטן הלבלב היא לחסל את הסרטן כאשר ניתן. כאשר זוהי אינה אפשרות המיקוד הוא במניעת התקדמות והתפשטות הגידול בכדי למנוע ממנו לגרום לנזק.
הטיפולים כוללים:
ניתוח – האפשרות המועדפת אם הסרטן מוגבל לאזור הלבלב, ואינו מערב כלי דם גדולים או אברים סמוכים. קיימים ניתוחים שונים ויש להתייעץ עם רופא מתאים באשר לסוג הניתוח המומלץ. מדובר בניתוח גדול הדורש מיומנות כירורגית גבוהה ולכן מומלץ שצוות כירורגי מנוסה יבצע אותו.
קרינה – בטיפולי קרינה משתמשים בקרניים בעלות אנרגיה גבוה כדי להרוס את תאי הסרטן. לעיתים הקרינה ניתנת במשולב עם כימותרפיה. ניתן לעבור טיפולי קרינה לפני או אחרי ניתוח ולעיתים ניתנת קרינה כאשר לא ניתן לטפל בסרטן באופן כירורגי.
כימותרפיה – בטיפול כימותרפי משתמשים בתרופות כדי להרוג את תאי הסרטן. ניתן לקבל תרופה כימותרפית אחת או שילוב של מספר תרופות. כימותרפיה כולה להינתן לפני או אחרי ניתוח (כדי להפחית את הסיכון לחזרתו של הסרטן). כמו כן כימותרפיה יכולה להיות משולבת עם טיפולי קרינה. לעיתים קרובות משתמשים בכימותרפיה במקרים בהם התפשט הגידול מעבר ללבלב .
טיפול ביולוגי- רוב הטיפולים מסוג זה נמצאים עדיין בשלבי ניסוי ועדיין לא הוכחה יעילותם בטיפול בסרטן הלבלב.
מניעה
למרות שאין דרך מוכחת למניעת סרטן הלבלב ניתן לנקוט פעולות שיכולות להקטין את הסיכון ללקות במחלה:
- להפסיק לעשן
- לשמור על משקל בריא ולאכול מזונות בריאים
- לבצע פעילות גופנית ברוב ימות השבוע. יש לשאוף לבצע פעילות גופנית כ- 30 דקות ברוב ימות השבוע
