שיעול (Coughing)

מידע כללי

שיעול הנמשך יותר משמונה שבועות הוא יותר מאשר סתם מטרד. חוץ מאשר הרגשה פיזית ירודה שיעול יכול גם להרוס את השינה ולגרום להרגשת כעס ותסכול.
לעיתים יכול להיות קשה לאבחן את הבעיה שעוררה את השיעול הכרוני אך הגורמים העיקריים הם אף נוזל, אסטמה ותסמונת ההחזר הושטי.

שיעול כרוני נעלם כאשר הבעיה שממנה הוא נובע נעלמת.

תלונות וסימנים

שיעול כרוני יכול להופיע עם סימנים ותסמינים אחרים שכוללים:

  • אף נוזל או סתום
  • תסמונת ההחזר הושטי
  • חרחורים בזמן נשימה או קוצר נשימה
  • צרבת או תחושה של טעם חמוץ בפה
  • שיעול עם דם במקרים נדירים

יש לגשת לרופא כאשר השיעול נמשך יותר משמונה שבועות או מפריע לשגרת החיים, או כאשר מופיע דם.

מהלך וסיבוכים

שיעול כרוני יכול להופיע אצל כולם אך קיימים שני גורמי סיכון עיקריים שיכולים להעלות את הסיכויים לפתח זאת:

  1. עישון- אדם שמעשן או עישן בעבר נמצא בקבוצת סיכון גבוהה לפתח שיעול כרוני ולגרום נזק לריאות.
  2. מין- בגלל שאצל נשים יש נטייה לרפלקסי שיעול עדינים הסיכוי אצלן לפתח שיעול כרוני הוא גבוה יותר.

בירור רפואי

שיעול כרוני עלול להיות מתיש.
פעולת השיעול מכלה את מאגרי האנרגיה ומפריעה בשינה.

בנוסף לכך שיעול יכול לגרום:

  • כאבי ראש
  • סחרחורת
  • הזעה מופרזת
  • חוסר איפוק במתן שתן
  • צלעות סדוקות בעיקר בקרב נשים עם עצמות עדינות.

טיפול

בגלל ששלושת הגורמים העיקרים לשיעול כרוני הם אסטמה, אף נוזל ותסמונת ההחזר הושטי הם נפוצים, יכול הרופא להצביע על הבעיה באמצעות תגובה לטיפול יותר מאשר באמצעות ביצוע בדיקות.

טיפולים תרופתיים כוללים:

  1. תרופות אנטיהיסטמיניות ותרופות לטיפול בגודש.
  2.  משאפים או תרסיסי ספריי לאסטמה
  3. תרופות המפחיתות את החומצה במקרים של תסמונת ההחזר הושטי.

אם טיפולים אלה לא עוזרים יכול הרופא להמליץ על בדיקות כגון:

  1. צילום חזה- למרות שצילום חזה לא יכול לגלות את הגורמים השכיחים לשיעול ניתן לבדוק באמצעותו סרטן ריאות או כל מחלת ריאות אחרת.
  2. טומוגרפיה ממוחשבת –CT- בבדיקה זאת מצלמים צילומי רנטגן מזוויות שונות ולאחר מכן משלבים אותן כדי ליצור תמונה אחידה. בדיקת CT מספקת מבט יותר מפורט על הריאות. באמצעות CT ניתן לבדוק גם זיהומים ומחלות בסינוסים.
  3. בדיקה לתפקוד הריאות- זוהי בדיקה לא פולשנית שמטרתה לבדוק מהי כמות האוויר שהריאות יכולות להחזיק וכמה מהר אדם שואף אוויר ונושף. בדיקה זאת מבצעים גם במקרה של אסטמה.

בדיקות אנדוסקופיות:

  1. אנדוסקופיה דרך האף– בבדיקה זאת מכניסים דרך האף צינור בעל סיב אופטי כדי להעריך בצורה טובה את מצב הרירית של הנחיריים ואת פתחי הסינוסים.
  2. בדיקת דרכי עיכול עליונה- גסטרוסקופיה.
  3. ברונכוסקופיה – בבדיקה זאת מכניסים צינור הנקרא ברונכוסקופ שהוא צינור פלסטי גמיש שבקצהו מצלמה דרך קנה הנשימה בכדי לבדוק את דרכי הנשימה והסמפונות על מנת לאתר זיהומים או חסימות.

טיפול בשיעול כולל טיפול תרופתי באמצעות תרופות שהזכרנו.
כאשר הסיבה לשיעול אינה ידועה הרופא יכול לתת תרופה המדכאת שיעול או תרופה המרגיעה את מעבר האוויר בריאות בכל מצב יש להתייעץ עם רופא לקבלת סוג הטיפול המתאים לך.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​