מידע כללי
קושי בבליעה או דיספגיה משמעותה שלוקח יותר זמן ומאמץ להעביר אוכל או נוזל מהפה לקיבה. קשיים בבליעה יכולים להיות קשורים לכאב. יש מקרים בהם לא ניתן לבלוע בכלל.
קשיי בליעה המתרחשים לעיתים רחוקות בדרך כלל אינם מקור לדאגה, ומופיעים כאשר אוכלים מהר מידי או כאשר לא לועסים את האוכל בצורה טובה. אבל קשיי בליעה שנמשכים תקופה ארוכה עלולים להצביע כל בעיה רפואית הדורשת טיפול.
קשיי בליעה יכולים להופיע בכל גיל אך נפוצים יותר קרב אוכלוסיה מבוגרת. הגורמים לכך הם מגוונים והטיפול משתנה בהתאם למקרה.
תלונות וסימנים
- כאבים בזמן בליעה
- חוסר יכולת לבלוע
- תחושה שהאוכל נתקע בגרון או בחזה או מאחורי עצם החזה
- הזלת ריר
- רגורגיטציה-העלאת גירה (אוכל עולה בחזרה)
- צרבות תכופות
- אוכל או חומצות קיבה עולות בגרון
- ירידה לא צפויה במשקל
- שיעול או מחנק בזמן בליעה
סיבות
לפעולת הבליעה נדרשים כחמישים זוגות שרירים ועצבים. כאשר אנו בולעים הלשון דוחפת את האוכל לאחורי הגרון. שרירים שמתכווצים במהירות מזיזים את האוכל דרך הלע. לאחר מכן האוכל עובר דרך קנה הנשימה לתוך הושט. רצועות מעגליות של שרירים במעלה הושט ובתחתית נפתחים ונסגרים בכדי לתת לאוכל לעבור בעוד שהם מונעים זרימה אחורה של חומצות הקיבה . לבסוף השרירים בושט עוזרים לדחוף את האוכל לתוך הקיבה.
קשיים בבליעה נגרמים כאשר קיימת בעיה בחלק כלשהו בתהליך הבליעה.
דיספגיה של הושט היא מצב בו קיימת תחושה שהאוכל נתקע בגרון או בחזה.
גורמים לכך יכולים להיות:
- אכלזיה- זהו מצב בו השריר התחתון בושט אינו רפוי באופן המתאים בכדי לתת לאוכל לעבור לקיבה . שרירים נוספים בושט יכולים להיחלש גם הם. זהו מצב שיכול לגרום להעלאת גירה של אוכל שיאנו התערבב עדיין בקיבה וגורם לו לעלות בחזרה במעלה הגרון.
- גיל- עם הגיל הושט נוטה לאבד קצת מכוח השרירים שלו ומהקואורדינציה הדרושה לדחוף את האוכל לתוך הקיבה. בכל מקרה יש להתייעץ עם רופא. זהו לא בהכרח חלק מתהליך הזקנה.
- היצרות של הושט- במצב זה גושים גדולים של אוכל עלולים להיתקע בושט. היצרות יכולה להיגרם מרקמה צלקתית שנגרמת לעיתים ממחלת ההחזר הושטי (GERD ) או מגידולים.
- גידול בושט- קשיים בבליעה מחמירים כאשר יש גידול בושט.
- גופים זרים- לעיתים אוכל כמו חתיכת בשר גדולה או חפץ מסויים יכולים "להתאכסן" בגרון או בושט. אצל אנשים מבוגרים בעלי שיניים תותבות או אנשים הסובלים מקושי ללעוס את האוכל כראוי קיים סיכון גבוה יותר לחסימת גרון או ושט.
- מחלת ההחזר הושטי (GERD)- גורמת נזק לרקמות הושט מחומצות קיבה שעולות (רפלוקס) לתוך הושט. דבר זה יכול להביא למצב של עווית או צלקת ולגרום להיצרות בחלק התחתון של הושט-דבר הגורם לקושי בבליעה.
- טיפולי קרינה- טיפול קרינה נגד סרטן יכול להוביל לדלקת או לצלקת בושט. מצב שעלול לגרום לקושי בבליעה.
מהלך וסיבוכים
- זקנה- בגלל התבלות הושט אוכלוסייה מבוגרת נמצאת בסיכון גבוה יותר לקשיי בליעה.
- לידה מוקדמת- תינוקות הנולדים לפני הזמן נוטים לפתח בעיות כולל הפרעות גסטרואנטרולוגיות הכוללות קשיים בבליעה.
- מצב בריאותי-בקרב אנשים עם בעיות נוירולוגיות או בעיות במערכת העצבים גדל הסיכוי לסבול מקשיי בליעה.
כיצד להתכונן?
- צילום בריום- בבדיקה זאת יש לשתות תמיסת בריום.הבריום עוטף את פנים הושט וכך ניתן לראותו באופן הטוב ביותר בצילום הרנטגן. כך ניתן לראות שינויים בצורת הושט ולהעריך את פעולת השרירים. הרופא יכול לבקש לבלוע מאכל מוצק או גלולה המצופה בבריום בכדי לצפות בשרירים בגרון בזמן בליעה או כדי לחפש חסימות עדינות בושט שנוזל הבריום אינו יכול לגלות.
- גסטרוסקופיה
- מונומטריה של הושט- בבדיקה זאת מוחדר צינור קטן לתוך הושט המתחבר למקליט לחצים. כך ניתן למדוד את התכווצות השירים של הושט בזמן בליעה.
טיפול
טיפולים אפשרים בקשיי בליעה כוללים:
- הרחבת ושט- במקרה של אכלזיה או היצרות בושט ימליץ הרופא לבצע הרחבה של הושט באמצעות אנדוסקופ אליו מחובר בלון מיוחד וכך בעדינות ימתח וירחיב את רוחב הושט או יעביר צינור או צינורות גמישים בכדי להרחיבו.
- ניתוח-במקרה של גידול בושט ימליץ הרופא על ניתוח.
- טיפול תרופתי- בקשיי בליעה הקשורים למחלת ההחזר הושטי ניתן לטפל באמצעות תרופות המפחיתות את חומציות הקיבה במקרים בהם בוצעה הרחבת ושט. תרופות אלה יש לקחת לתקופה ממושכת ולהתייעץ עם רופא לגבי סוג התרופה המתאימה.
במקרים של דיספגיה חמורה כאשר לא ניתן לשתות או לאכול במידה מספקת יכול הרופא להמליץ על:
- דיאטת נוזלים מיוחדת שתעזור לשמור על משקל בריא ותמנע התייבשות.
- צינור הזנה- במקרים חמורים יש צורך בצינור הזנה כדי לעקוף את החלק שאינו עובד כראוי בתהליך הבליעה.
מניעה
למרות שלא ניתן למנוע קשיי בליעה כאשר מדובר במקרה של נזק נוירולוגי או הפרעה נוירולוגית, ניתן להפחית את הסיכון לסבול מקשיי בליעה על ידי אכילה איטית ולעיסה טובה של האוכל.
גילוי מוקדם וטיפול יעיל במחלת ההחזר הושטי יכולה לצמצם את הסיכון לדיספגיה הקשורה להיצרות של הושט.
