טיפול מבוסס קשיבות והשלמה (Acceptance and Mindfulness)

כמה דברים אתם עושים במהלך היום בלי לשים לב שאתם עושים אותם? כמה פעמים אתם מרגישים שהיום נגמר בלי שהרגשתם? האם אתם מצליחים לפעמים גם לעצור, להתבונן במה שקורה ברגע, במה שעובר עליכם, במה שאתם מרגישים, במה מניע אתכם? זוהי אמנות הקשיבות, נגזרת ההטיות להקשיב, קשוב, הקשבה.

קשיבות היא התרגום החופשי למונח מיינדפולנס (Mindfulness), ופירושה הוא הפניית תשומת לב תודעתית, לא שיפוטית ולא פרשנית. אחד מהמטפלים הראשונים במערב באמצעות קשיבות היה ד"ר קאבאט-זין, מנהל המרפאה להורדת מתח והמרכז למודעות ברפואה במסצ'וסטס, שהגדיר את המיינדפולנס כ"הפניית תשומת לב בצורה שמאפשרת לנו פשוט לצפות בתודעתינו באופן מכוון, ברגע ההווה, ולחוות דברים בלי לשפוט או לפרש אותם".

למונח קשיבות הגדרות רבות, אולם כשמעבירים אותו לזירה הטיפולית, נוהגים לדבר עליו בעיקר בהקשר של התבוננות פנימית לא שיפוטית. חוסר שיפוט מטפח קשיבות, גם כאשר אנו מתמודדים עם מצבים רגשיים או פיסיים קשים. נקודת המוצא של התפיסה הזו היא שלסבל הפיזי נוספות עוד שכבות של פרשנות ושיפוטיות, שמעצימות אותו, כמו פחד שזה לא יעבור, השאלות למה דווקא אני ומה זה אומר עליי, מה אני שווה כשאני חולה ומוגבל וכ"ו. התבוננות נייטראלית, ללא שיפוט, בזרם המחשבות והגירויים, משפרת עד מאד את יכולת ההתמודדות עם קשיים פיסיים ורגשיים. כשהקשב מופנה פנימה, הקצב מאט. באמצעות התבוננות בחוויה הפנימית שלנו מבלי לשפוט אותה, אנו מתרגלים הסתכלות על החוויה כמות שהיא. כל איכויות הטיפול מבוסס הקשיבות למעשה מקרבות אותנו אל האמת שברגע ההווה, ואל ראיית הדברים כפי שהם באמת ולא כפי שנדמה לנו שהם. יכולתם של הפאקירים ההודים ללכת על גחלים בוערות או לשכב על מיטת מסמרים, מבוססת על עקרון זה.

אבל קשיבות היא לא עניין של החלטה רגעית. קשיבות דורשת תרגול ואימון במטרה לאמץ את היכולת להתבונן אל תוך התודעה פנימה, מבלי להיות מוסטים על ידי רעשים והפרעות חיצוניות. ישנן טכניקות שונות לתרגול קשיבות, שאחת מהן היא למשל המדיטציה, אולם ניתן גם לתרגל קשיבות באמצעות נשימות מודעות, שאלת סדרת שאלות עצמיות המפנות את תשומת הלב פנימה וכ"ו. חלק בלתי נפרד מהקשיבות היא קבלה (Acceptance). בהיות הקשיבות שואפת להיות נטולת שיפוט ופרשנות, הקבלה היא הרחבתה, ומשמעותה למעשה קבלת הדברים כהווייתם, כואבים ולא נעימים ככל שיהיו.

קשיבות במחקר
טיפול מבוסס קשיבות וקבלה נחקר בעולם הפסיכולוגיה, הרפואה, החינוך ובתחומים רבים נוספים, וזוכה לעניין רב. הוא נכנס ללב העשייה הטיפולית וזוכה לתיקוף גדל והולך במחקר בתחום. מחקרים רבים מראים את היעילות של לימוד סוג קשב זה בעבודה עם אוכלוסיות שונות: בין היתר עם אנשים הסובלים מחרדה, התמודדות עם מחלות מסכנות חיים, כאב, דכאון וגם בהתמודדות של מטפלים. בנוסף, טיפולים מבוססי קשיבות נמצאו כמשפרי איכות חיים גם בקרב אנשים שאינם מתמודדים עם בעיות מיוחדות.

קשיבות בעולם הטיפול
קשיבות יכולה להתקיים גם ברגעים היומיומיים של החיים, כשאנו עסוקים בעבודה, בסידורים ובתיאומים. אין אדם שלא מתאפשר לו לעצור לרגע אחד, לנשום נשימה עמוקה ולשאול את עצמו מה הוא מרגיש ברגע נתון. לתרגול קשיבות טיפולית יש רמות שונות, ובהתאמה גם עוצמות שונות של חוויה.
בטיפול מבוסס קשיבות, לומד המטופל להיות מודע לנשימות שלו, לאכילה (אכילה קשובה והתנהגויות אכילה), לפעולות יומיומיות שהוא עושה ואפילו למחשבות שלו, לרגשות שלו ולדברים שהוא אומר ורוצה.

תכניות הטיפול המשלבות קשיבות והן בעלות תוקף מחקרי, ארבע הן:

1. קשיבות בטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי;
2. Mindfulness Based Stress Reduction – תכנית להפחתת לחץ, שפותחה על ידי ד"ר קאבאט זין במיוחד לעבודה עם חולים במחלות כרוניות;
3. Dialectical Behavior Therapy
4. התכנית לטיפול בהשלמה ומחויבות

כל התוכניות עושות שימוש במיינדפולנס ככלי בסיסי בתהליך הטיפול. לכל תכנית מאפיינים אחרים ודרך עבודה קצת שונה, אולם בכל התכניות יש למטופל את האפשרות והכלים להגיע למידת קשיבות שהוא עצמו יקבע, בהתאם למחויבות שייקח על עצמו.

כמה מיתרונות השיטה (מאת טארה בנט-גולמן, בספרה "אלכימיה רגשית", בהוצאת מטר):

1. בהירות רחבה – קשב הוא תרופת נגד לבלבול הפנימי ולהסחות הדעת שאנו חווים רוב שעות הערות שלנו. אם היסח הדעת מוליד סערות רגשיות, הרי שקשיבות ומיקוד מאפשרים לנו, בין השאר, לחקור את הרגש שלנו ולהבין אותו.
2. ראיה חדשה – קשיבות מאפשרת לנו להתבונן מחדש על עצמנו, על פעולותינו ועל בחירותינו, בלי מטען העבר, לקבל את הדברים כמו שהם ולהפרות את אחיזתנו בהם.
3. רוגע ושלווה- לקשיבות מיקוד מנטאלי המחייב להרפות ממחשבות מטרידות.
4. שינוי מצב הפעולה של המוח – תרגול הקשב גורם לשיפור היכולת המוחית לשלוט ברגשות שליליים.
5. קבלה סבלנות ובטחון – הקשב אינו שופט או מאשים אלא מאפשר לראות את סילוף המציאות ביתר בהירות, כעוד רגש טורדני ולא כקולה של האמת.
6. התמקדות בהווה – אחת ממטרות הקשב היא לחדד את החיבור להווה ואת תשומת הלב לחוויה הישירה שאנו חווים במקום למחשבה על אותה חוויה.
7. אופטימיות וקלילות – כשאנו קשובים וחופשיים מתפיסות מוקדמות, אנו נטולי דאגות. מצב רוח חיובי ואופטימי יתפוס את מקומו של מצב הרוח השלילי.

באילו מצבים מומלץ טיפול באמצעות קשיבות
קיימים מחקרים רבים שתומכים ביעילות הטיפולית של קשיבות. חלק מהמחקרים מתייחסים להשפעות שיש לקשיבות על תפקודי המוח ועל המערכת החיסונית. יעילות השיטה נבדקה גם במצבי חרדה, דכאון, סרטן, בעיות פסיכוסומאטיות ועוד.

אנו ממליצים על טיפול מבוסס קשיבות לכל מטופלינו באשר הם, ובמיוחד:

לאלה המתמודדים עם קושי וכאב בעקבות מצבם הפיסי
מטופלים לאחר ניתוחים לסיוע בהחלמה
בתקופות של התפרצויות מחלה
למתמודדים עם בעיות משקל והפרעות אכילה -אכילה קשובה